כשאני מדברת על התמכרות, אני לא מתכוונת רק לחומר או להתנהגות עצמה, אלא למה שהיא מנסה לכסות. ברוב המקרים, ההתמכרות היא ניסיון של הנפש להימנע מכאב רגשי עמוק, מתח מתמשך או תחושת ריקנות. זו דרך למצוא הקלה, שליטה או שקט, גם אם המחיר כבד. לכן בעיניי התמכרות איננה בעיית אופי או חולשה, אלא סימן למצוקה שלא קיבלה מענה אחר. בטיפול אנחנו לא נלחמים בהתמכרות, אלא מנסים להבין מה היא באה לשרת.
הסימן המרכזי הוא אובדן חופש הבחירה. כשהאדם ממשיך בהתנהגות גם כשהוא מבין את המחיר, רגשית, זוגית, כלכלית או בריאותית, זו נורה אדומה. לעיתים מופיעה תחושת דחף חזק, חוסר שקט כשלא מבצעים את ההתנהגות, או מחשבות חוזרות סביבה. הרבה פעמים יש גם מעגל של הקלה רגעית ואחריה אשמה, בושה או ריקנות. זהו מעגל שמזין את עצמו ודורש התבוננות עמוקה ולא שיפוטית.
ברוב המקרים – לא. אנשים לא בוחרים להיות תלויים, הם בוחרים לשרוד עם הכלים שיש להם באותו רגע. ההתמכרות מתפתחת בהדרגה, לעיתים בלי שהאדם שם לב מתי נחצה הקו. כאשר יש קושי בוויסות רגשי , טראומה או לחץ מתמשך, ההתמכרות הופכת לפתרון זמני. העבודה הטיפולית מחזירה לאט-לאט את תחושת הבחירה והשליטה.
כי ההתמכרות לא קיימת סתם. היא מרגיעה, מסיחה, נותנת תחושת שליטה, חיות או ניתוק מכאב. עצם המחשבה לוותר עליה עלולה לעורר חרדה, ריקנות או פחד מהצפה רגשית. לכן ניסיון “להפסיק בכוח” לרוב נכשל. בטיפול אנחנו בונים בהדרגה חלופות רגשיות שמאפשרות לוותר עליה בלי לקרוס.
הקשר עמוק מאוד. כשאין לאדם כלים להתמודד עם רגשות כמו חרדה, כעס, בדידות או בושה, ההתמכרות הופכת לוויסות חיצוני. במקום לפגוש את הרגש, האדם בורח ממנו. בטווח הקצר זה עובד, בטווח הארוך זה מחמיר את הקושי. לכן טיפול בהתמכרות חייב לכלול עבודה משמעותית על ויסות רגשי.
לא תמיד, אבל לעיתים קרובות כן. טראומה יכולה להיות אירוע חד-פעמי, אבל גם חוויה מתמשכת של חוסר ביטחון רגשי. כאשר הנפש לא מצליחה לעבד את החוויה, היא מחפשת דרכים אחרות להרגעה. התמכרות יכולה להיות אחת מהן. בטיפול אנחנו ניגשים בעדינות לשורש, בקצב שמתאים למטופל.
בושה היא אחד הכוחות החזקים ביותר שמשמרים את ההתמכרות. ככל שאדם מרגיש “מקולקל” או “חלש”, כך הוא נוטה להסתיר ולהעמיק את הדפוס. הבושה מונעת פנייה לעזרה ומבודדת. בטיפול אני שמה דגש גדול על פירוק הבושה. במקום שאין בו שיפוט קל יותר להתחיל שינוי.
כן. חד-משמעית כן. אבל החלמה איננה קו ישר, והיא לא בהכרח “הפסקה מוחלטת” בכל מצב. היא תהליך של בניית חיים שיש בהם משמעות, חיבור ויכולת להתמודד. אנשים רבים מגלים שבתהליך הזה הם מתחזקים גם בתחומים אחרים בחיים. ההתמכרות לא נעלמת – היא מאבדת את השליטה.
הטיפול משלב שיחה עמוקה עם כלים מעשיים. אנחנו חוקרים יחד טריגרים, רגשות ודפוסים חוזרים. במקביל נלמדות דרכים חדשות להתמודד עם דחפים ועם הצפה רגשית. הקשר הטיפולי עצמו הוא מרחב לתרגול קשר לא-תלותי. זה תהליך הדרגתי, בטוח ומכבד.
לא. יש התמכרויות להתנהגויות כמו הימורים, עבודה, אוכל, מסכים, פורנו וקניות. המכנה המשותף הוא הדחף והקושי לעצור למרות המחיר. לעיתים התמכרות התנהגותית קשה יותר לזיהוי כי היא “חוקית” או מקובלת. אבל הפגיעה הרגשית יכולה להיות דומה מאוד.
התמכרות יוצרת ריחוק, חוסר אמון ולעיתים שקרים. בן או בת הזוג מרגישים לעיתים לבד, מבולבלים או חסרי אונים. גם האדם המכור סובל מבדידות עמוקה. לפעמים ההתמכרות משתלטת על הזוגיות ובן-הזוג עלול למצוא עצמו מתעסק רוב הזמן בדאגה ובטיפול במכור. בטיפול ניתן לעבוד על שיקום קשרים שנפגעו ובתנאי שיש מוכנות ואחריות.
הסכמה לראות. לא להיבהל, לא להלקות את עצמך, אלא לעצור ולהתבונן בכנות. הכרה בקושי היא כבר צעד של אומץ. הצעד הבא הוא לא להישאר עם זה לבד. פנייה לעזרה היא התחלה של חופש.
לא בהכרח. לעיתים ויתור חד מדי יוצר הצפה. אנחנו עובדים בקצב שמכבד את המערכת הרגשית. המטרה היא יציבות ולא קריסה. הפסקה מגיעה מתוך חיזוק, לא מתוך כפייה.
נפילות הן חלק מהתהליך, לא כישלון. הן הזדמנות ללמוד עוד על הטריגרים והצרכים. התגובה לנפילה חשובה יותר מהנפילה עצמה. בטיפול אנחנו מנתחים בלי אשמה וכך מחזקים את הדרך קדימה.
שאתה לא הבעיה. ההתמכרות היא סימן, לא הזהות שלך. יש דרך אחרת לחיות, גם אם כרגע היא נראית רחוקה. עם ליווי נכון, אפשר לבנות חיים חופשיים יותר ואתה לא חייב לעשות את זה לבד.
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו
לטלפון שמספרו 052-6909091
