היפוכונדריה, חרדת בריאות, היא חרדה ממחלות. בסוג זה של חרדה, קיימת תחושה שיש מחלה חמורה שלא אותרה ולכן יש עיסוק יתר בתכנים הקשורים לחולי ולבריאות. אם יש לכם תחושה שכל סימפטום מבשר רעות, אם יש לכם צורך לבדוק שוב ושוב תסמינים שונים, אם אתם מרגישים שאתם מתעסקים הרבה עם הבריאות ועם מידע רפואי – ייתכן שאתם מתמודדים עם היפוכונדריה.
נכון, לכולנו עולים מידי פעם חששות לגבי מצב בריאותנו, רובינו מאוד נלחצים לאחר קריאה בגוגל על תסמינים שונים הקיימים אצלנו (כן, כן, כולנו חוטאים בזה). עדיין, רובינו מצליחים להניח את המחשבות והדאגות בצד, לבצע בירור רפואי לפי הצורך ולהמשיך בשגרת חיינו ובקידום הדברים החשובים לנו.
בהיפוכונדריה, לעומת זאת, הפחד יצא משליטה. החוויה עוצמתית יותר, המחשבות בתדירות גבוהה יותר ומטרידות יותר והשלכות על החיים רבות יותר. גם במצב שהאדם מבין שהדאגות אינן הגיוניות (בתוכן או בתדירות והעוצמה שלהן), עדיין הוא מתקשה להחזיר שליטה על המצב.
אנשים המתמודדים עם היפוכונדריה חווים חרדה ממחלות וחוששים לבריאותם. פחד זה אינו הגיוני היות שהוא ממשיך להתקיים גם לאחר שנשלל כל חשד לאיום רפואי.
חשוב לדעת! רק פסיכיאטר או פסיכולוג יכולים לאבחן חרדה זו. התסמינים המופיעים כאן אינם מספיקים כדי לקבוע אבחון.
בקליניקה של ד"ר ענבר כהן, המטפלת בחרדות מסוגים שונים כגון, התקפי חרדה בלילה, חרדות טיסה, חרדות בהריון, חרדה חברתית, חרדת נהיגה ועוד, תמצאו מזור לטרדות הבלתי פוסקות שרצות בראש שלכם.
התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
חשוב לדעת, הסיבות המדויקות להתפתחות חרדה ממחלות, אינה ידועה. אם זאת קיימים גורמי סיכון העלולים להוביל להתפתחות חרדה זו.
רקע משפחתי – מי שהוריו או חברי משפחתו הקרובים התמודד עם הפרעות חרדה בעל סיכון רב יותר לפתח חרדה. ייתכן שהדבר נובע מבסיס גנטי ו/או מלמידה מההורים. ילדים לומדים על המציאות מסביבתם הקרובה ומפנימים את סגנון המחשבה וההתנהלות של היקרים להם. ילד שגדל בסביבה בה מדברים הרבה על בריאות וחולי, בסביבה בה יש התנהלות חרדתית, עלול לאמץ סגנון התנהלות זה. בוודאי שאימוץ סגנון זה אינו נעשה במודע ולכן הוא יותר עמוק ופחות נתון לשליטה החשיבה הרציונלית המודעת.
התמודדות עם חולי ומוות – חוויה טראומטית של התמודדות עם חולי בסביבה הקרובה יכולה ליצור אצל האדם למידה חזקה של פחד מפני הקושי וההשלכות של התמודדות עם חולי. הדבר נכון בכל גיל ובטח ובטח אם ההתמודדות מתרחשת בגיל הילדות. ילדים שהיו עדים למחלה קשה של ההורה, של האח או של אדם משמעותי אחר עלולים לפתח חרדה לגבי בריאותם ולגבי האפשרות לפתח מחלה חמורה.
טראומה בילדות – חוויות טראומה בילדות או חווית הזנחה נקשרו להתפתחות חרדה ממחלות.
הפרעות נפשיות נוספות – יש מקרים בהם היפוכונדריה מופיעה יחד עם הפרעות נפשיות נוספות כגון: הפרעות חרדה, דיכאון ו- OCD.
הסבר קוגניטיבי – חרדת בריאות קשורה רבות לעיוותי חשיבה. לדוגמא: פרשנות מוטעה של חוויות גופניות (לדוגמא: פירוש כאב ראש כסימן להתפתחות סרטן), פרשנות לחומרה של כל תסמין (כאב הראש לא מעיד על סתם וירוס חולף או מיגרנה, אלא על מחלה חמורה במיוחד), אמונות מוטעות לגבי איך מתנהג גוף בריא ("בגוף בריא אין תסמינים, הכל עובד חלק"). מיקוד תשומת הלב על תופעות גופניות (סומטיות), הגם נורמליות, מחריף את המחשבות הטורדניות והפחדים הנובעים מהם. (דוגמאות: פירוש שינויים בעור כתסמינים של חולי, פירוש קטסטרופלי לפעילות מעיים רגילה).
חרדת בריאות (חרדה ממחלות) מזינה את עצמה באמצעות מנגנון מעגלי שקשה מאוד לפרוץ אותו ללא כלים מתאימים. הבנת המעגל הזה היא הצעד הראשון לקראת שינוי.
טבלת ההסבר הבאה מציגה את שלבי מעגל החרדה ממחלות, את התגובה האוטומטית של הסובלים ממנה, ואת הדרך שבה היא מחזקת את המצוקה:
שלב במעגל | התרחשות או תחושה | התגובה המחשבתית/התנהגותית | ההשפעה בטווח הקצר והארוך |
1. טריגר גופני או סביבתי | תחושה גופנית רגילה (כאב ראש קל, דופק מהיר, פריחה) או חשיפה למידע רפואי | מיקוד מידי של קשב רב ותשומת לב מוגברת לאזור בגוף או לסימפטום | מגביר את הרגישות התחושתית – ככל שמתמקדים באזור, התחושה נחווית בעוצמה רבה יותר. |
2. פרשנות קטסטרופלית ומאיימת | המחשבה האוטומטית מפרשת את התחושה כסימן למחלה קשה, סופנית או נדירה | ניתוח בלתי פוסק של הנתונים, מחשבות כמו "מה אם זה גידול?" או "מה אם הרופאים פספסו?" | עלייה חדה במפלס החרדה והפעלת המערכת הפיזיולוגית (דופק, זיעה, מתח שרירים) |
3. התנהגויות ביטחון ובדיקה | הצורך הדחוף להרגיע את החרדה ולהשיג ודאות מוחלטת לגבי המצב הבריאותי | חיפוש בגוגל (Cyberchondria), בדיקה עצמית חוזרת ונשנית של הגוף, פנייה תכופה לרופאים או בקשת הרגעה מבני משפחה | טווח קצר: הקלה זמנית ורגעית בתחושת המתח. טווח ארוך: שימור החרדה, חיזוק התפיסה שהסכנה אכן הייתה ממשית, והתגברות התלות בבדיקות. |
נקודה מרכזית בטיפול היא היכולת לא להגיע לוודאות מוחלטת ש"אין לי שום מחלה" — ודאות כזו אינה אפשרית לאף אדם — אלא לשנות את היחס לאי־ודאות ולתחושות הגוף, להפחית בדיקות והרגעה כפייתיות ולאפשר למערכת החרדה ללמוד: תחושה גופנית אינה בהכרח סכנה, ומחשבה על מחלה אינה עדות למחלה.
הטיפול בחרדה ממחלות מתחיל ב"כאן ועכשיו" – בסגנון החשיבה וההתנהגות שגורמים להפרעה להמשיך. הסיבה להתמקדות בהווה היא שהאדם חווה כרגע מצוקה וחשוב ללמוד כלים לצאת המעגל המכאיב של החרדה. הדרך המהירה ביותר ליצור שינוי היא דרך שינויים בצורת החשיבה של האדם: שינוי האופן בו מפרשים חוויות ותסמינים סומטיים, העברת מוקד תשומת הלב מהגוף והחוויה הסומטית להתמקדות על בנושאים אחרים שקיימים בחיים, רכישת שליטה על התנהגויות ביטחון (התנהגויות שהאדם עושה על מנת למנוע או לצמצם את הדבר שממנו הוא פוחד) ויצירת שינויים בדימויים הפנימיים של חולי ובריאות.
לאחר מכן עוברים לטפל בתכנים נוספים, לפי מידת הצורך ולפי המוכנות של האדם. תהליך של טיפול הוא תהליך אישי התפור לצרכים הספציפיים ולעולמות התוכן עמם מגיע האדם.
לצד הטיפול המקצועי בקליניקה, ישנן פעולות יומיומיות שיכולות לסייע בהפחתת העוצמה של המחשבות הטורדניות:
הגבלת תזמון החיפוש ברשת: קבעו כלל נוקשה להימנע מחיפוש תסמינים במנועי חיפוש ובפורומים רפואיים. חיפוש באינטרנט כמעט תמיד מציג את התרחישים הקשים ביותר ומגביר את החרדה במקום להרגיע אותה.
השהיית התנהגויות בדיקה: כאשר עולה הדחף לבדוק דופק, למדוד חום או לבדוק את העור, נסו להשהות את הפעולה ב-15 דקות. עם הזמן, הגבירו את משך ההשהיה כדי לאפשר לחרדה לרדת מעצמה ללא בדיקה.
הפרדה בין תחושה גופנית לבין אבחנה רפואית: הזכירו לעצמכם כי "תחושה בגוף היא אינה מחלה". הגוף האנושי מייצר באופן טבעי מגוון רחב של תחושות, כאבים ושינויים שאינם מעידים על כל סכנה.
התסמינים הפיזיים מורגשים לחלוטין והם אמיתיים לגמרי. בין אם הם נובעים מתפקוד תקין של הגוף ובין אם הם תוצאה של מתח נפשי וחרדה האדם חווה תחושות ממשיות בגוף (דוגמת מתח שרירים, כאבי בטן, דפיקות לב, סחרחורות ותחושות נימול). החרדה אינה "מדמיינת" את התחושה, אך היא מעניקה לה פרשנות מוטעה ומוגזמת.
בחרדה ממחלות, הבעיה אינה בחוסר מידע רפואי אלא בקושי לשאת אי-וודאות וספקות. לאחר בדיקה רפואית תקינה מגיעה הקלה זמנית אך תוך זמן קצר עולות מחשבות חדשות כמו "אולי המעבדה טעתה?", "אולי הבדיקה נעשתה מוקדם מדי?" או שמתעורר חשש לגבי איבר אחר בגוף.
חשוב להבין – ככל שהאדם נעזר שוב ושוב בהרגעה מצד רופא ומצד בדיקות כדי להיפטר מהחרדה, כך הוא עלול ללמוד שהוא זקוק להרגעה חיצונית (רופא / בדיקות) כדי להרגיש בטוח. הבדיקה, ההתייעצות עם הרופא, החיפוש בגוגל או השאלה לבן הזוג הופכים ל"התנהגויות ביטחון". הן מורידות את החרדה בטווח הקצר, אבל אינן מאפשרות ללמוד שאפשר לחוות ספק או תחושה גופנית בלי לבדוק מיד — ושהחרדה יכולה לחלוף גם מעצמה.
חיפוש מידע רפואי ברשת הוא אחד הגורמים המרכזיים להחמרת חרדת בריאות. מנועי החיפוש מציגים תוצאות המבוססות על מילות מפתח ולא על אבחון קליני ומציגים מחלות קשות ונדירות בראש התוצאות. הדבר מייצר מוצפות רגשית ומאשר למוח החרד את תרחישי האימה שלו.
זהירות בריאותית סבירה כוללת ביצוע בדיקות תקופתיות מומלצות, פנייה לרופא בעת תסמין מתמשך ויכולת לחזור לשגרה ולשקט נפשי לאחר קבלת תשובה רפואית הרגעה. חרדת בריאות, לעומת זאת, מתאפיינת בעיסוק בלתי פוסק בנושא, פגיעה בתפקוד היומיומי, קושי להשתכנע מבדיקות תקינות ופחד עמוק שמנהל את שגרת החיים.
לא בהכרח. אנשים רבים חווים שיפור משמעותי מאוד באמצעות טיפול שיחתי ממוקד המעניק כלים קוגניטיביים והתנהגותיים לשינוי דפוסי החשיבה ולניהול החרדה. במקרים של מצוקה עזה ניתן להתייעץ גם עם רופא/פסיכיאטר לגבי שילוב תמיכה תרופתית אך הטיפול הפסיכולוגי/התנהגותי הוא מרכיב מרכזי בהחלמה.
ד"ר ענבר כהן, עובדת סוציאלית, עובדת עם מבוגרים מעל גיל 21 בעלת ניסיון רב והצלחות בטיפול בחרדה מסוגים שונים. בקליניקה, ד"ר ענבר כהן, מטפלת גם בחוסר ביטחון עצמי, יציאה מערכת יחסים רעילה, טיפול בדימוי עצמי נמוך, התמודדות עם תלות יתר בזוגיות, איך לשלוט בכעסים ועוד.
אם אתם מתמודדים עם חרדת בריאות (היפוכנדריה), אתם מוזמנים לעשות את הצעד הראשון ולקחת שליטה על המצב. צלצלו לד"ר ענבר כהן בטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
