התפרצויות כעס והתפרצויות זעם הם הבעה של כעס קיצוני בתגובה לתסכולים או לאכזבות, אפילו אם אינן גדולות. להתפרצויות זעם שמות רבים: טנטרום, התקף זעם, התקף כעס בלתי נשלט, התפרצות של אגרסיביות. למרות השמות השונים הבסיס לתופעות אלו דומה – חוסר יכולת לווסת בצורה בריאה את הרגשות.
ויסות רגשי הוא היכולת שלנו לעבד ולאזן את הרגשות שלנו בסיטואציות שונות בחיים. רגשות כגון כעס, חרדה, עצב, קינאה, תסכול הם רגשות שמאוד לא נעים להרגיש. עם זאת, אדם בוגר אמור להיות מסוגל להרגיש את כל מנעד הרגשות ולהתמודד עמם בצורה טובה.
יש אנשים שמשימה זו מורכבת עבורם. הם מרגשים מוצפים ומתקשים להכיל את הרגשות הלא נעימים ולהביע אותם בצורה טובה. כאשר מדובר על חוסר יכולת להכיל כעס – זה עלול להיות מסוכן ממש. כעס וזעם, כשהם לא מנוהלים נכון עלולים להוביל לפגיעה במערכות יחסים עם היקרים לנו, בבריאות (לחץ דם, בעיות לבביות, כאבי ראש ועוד), באווירה המשפחתית ובהתנהלות במקום העבודה. במקרים קיצוניים התפרצות זעם עלולה להוביל לאלימות פיזית ממש. לכן, אם יש קושי לנהל כעסים בצורה טובה מומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע כדי לפתח את מיומנות זו. כן, ויסות רגשי היא בהחלט מיומנות נרכשת.
כדאי לדעת – בספר האבחנות הפסיכיאטרי מופיעה הפרעה בשם "הפרעת התפרצות לסירוגין" (Intermittent Explosive Disorder). זוהי ההפרעה של שליטה בדחפים, שהמאפיין המרכזי שלה הוא התפרצויות חוזרות ונשנות של אגרסיביות.
הפרעה זו מאופיינת בהתפרצויות של התנהגות תוקפנית וקושי לשלוט בדחפים אגרסיביים. לעיתים קרובות היא מובילה להסתבכות חברתית, תעסוקתית, כלכלית ולעיתים אפילו עם החוק. כמובן שלא כל התפרצות זעם היא הפרעת התנהגות וכדי לאבחן זאת יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג.
האמת היא שאיננו יכולים לשלוט מתי יבוא הכעס. כעס הוא רגש טבעי ובריא שמידי פעם מופיע בחיינו.
לכעס יש תפקיד חשוב עבורנו. הוא מאותת לנו מה חשוב לנו בחיים ומה הציפיות שלנו מעצמנו ומהסביבה. העניין הוא לדעת איך לווסת אותו, לנהל אותו ולאזן את עצמנו. אז מצד אחד צריך ללמוד איך לבטא את הכעס בצורה בריאה והולמת והצד השני הוא לגלות מה המסר שקיים בו עבורינו. הדרך לעשות זאת היא לבודק פנימה – מה הכעיס אותך כל כך ולמה זה הגיע לעוצמות כאלו? לאחר מכן השאלה היא איך ניתן לתקשר זאת לסביבה בצורה בריאה ומכבדת אותך ואת הסביבה.
כדי להבין זאת, יש לפעול לפי מספר שלבים:
מטופלים רבים משתפים בתסכול עמוק: "בזמני רגיעה אני מבין הכל, אבל ברגע האמת – הכל נעלם. אני רואה מסך שחור ומתפוצץ". התשובה לכך נעוצה במבנה הנוירולוגי של המוח שלנו. בזמן אובדן שליטה, המוח הרגשי וההישרדותי לוקח פיקוד מלא ומנתק זמנית את זרימת המידע אל המוח החושב והרציונלי (קליפת המוח הקדמית). באותו רגע, הגוף מוצף באדרנלין ופועל על "אוטומט הישרדותי".
כדי להצליח להירגע בזמן אמת, אי אפשר להסתמך רק על כוח הרצון. הסוד הוא תרגול "בזמני שלום" – אותם זמנים שבהם אנחנו מרגשים טוב ורגוע יחסית. בדיוק כפי ששחיין לא לומד לשחות בזמן סערה בים אלא מתרגל בבריכה רגועה, כך גם טכניקות נשימה, הרפיית שרירים או ויסות מחשבתי יש לתרגל מדי יום כשהגוף נינוח. ככל שנטמיע את הכלים הללו בשגרה, כך המוח יזהה אותם כנתיב נגיש ואוטומטי גם ברגעי ההצפה והסערה הרגשית.
לא כל אדם שמאבד סבלנות או חווה התקף כעס סובל מהפרעה פסיכיאטרית. קושי רגיל בוויסות כעסים נובע לרוב מתקופות של עומס מוגבר, מתח נפשי, עייפות כרונית או חוסר בכלים פרקטיים לניהול קונפליקטים. במצבים אלו, ההתפרצויות הן לרוב מילוליות והאדם מסוגל להסביר (גם אם בדיעבד) מה הציק לו.
לעומת זאת, הפרעת IED מאופיינת בהתפרצויות אימפולסיביות, תדירות וקיצוניות לחלוטין, שאינן פרופורציונליות בשום צורה לטריגר (למשל, שבירת טלוויזיה בגלל שהשלט לא עבד). בהפרעה זו, התוקפנות היא הרסנית מאוד כלפי רכוש ו/או כלפי בני אדם, והיא מתרחשת מספר פעמים בשבוע לאורך תקופה ארוכה. בתוך הקליניקה, אנו מבצעים הערכה מקצועית ומדויקת ומייצרים תוכנית עבודה מותאמת אישית, מתוך הבנה שבין אם מדובר בקושי בוויסות ובין אם בדפוס עמוק יותר – ויסות רגשי הוא מיומנות שניתן וצריך ללמוד.
הפרשנות שאנחנו נותנים לאירועים בחיינו, היא זו שמדליקה את האש.
אכתוב זאת שוב – לא האירועים עצמם הם אלו ש"מדליקים אותנו". רמת הלהבה הפנימית נמצאת בקשר ישר לצורת הפרשנות שלנו את הדברים.הפרשנות הזו היא ה"דיבור פנימי" – המונולוג שהמוח שלנו מנהל עם עצמו שבריר שנייה לאחר שהתרחש הטריגר. כאשר הדיבור הפנימי שלנו הוא דרמטי, נוקשה, שיפוטי ומאשים (למשל: "הוא עושה לי את זה בדווקא", "אף אחד לא סופר אותי בבית הזה", "היא מנסה להשתלט עליי"), אנחנו שופכים דלק ישירות על מדורת הכעס.
ניהול כעסים מוצלח כרוך בפיתוח מודעות לאותו קול פנימי והחלפתו בדיבור מתון, הגיוני ומרגיע. משפטים כמו: "זה באמת מעצבן, אבל זה לא סוף העולם", "אני מסוגל לנשום ולהכיל את התסכול הזה כרגע", או "אם אני אגיב עכשיו ברותחין אני רק אשרוף את הקשר, עדיף לי לקחת פסק זמן" – הם המפתח לשינוי שמחזיר לנו את השליטה על ההתנהגות שלנו.
כדי לעזור לכם ליישם את שלבי הניהול הלכה למעשה, ריכזנו בטבלה הבאה את דרכי הפעולה והכלים המומלצים. הכלים מותאמים לדרגת הכעס.
* כלים אלו אינם מחליפים טיפול עם איש מקצוע
מדד הכעס | המצב הרגשי והפיזיולוגי | התגובה בנתיב האוטומטי (ללא ויסות) | הכלי הטיפולי ליישום (נתיב הוויסות) | המטרה המרכזית של השלב |
עצבנות קלה | מתח קל בגוף, מחשבות ראשוניות של חוסר שביעות רצון או אי נוחות מהסיטואציה. | התעלמות או בליעת הכעס ("זה שום דבר"), תוך המשך התבוססות במחשבות טורדניות ומרירות. | תיוג וזיהוי מוקדם: להגיד לעצמי בלב: "אני מרגיש עכשיו כעס קל שמנבט בתוכי". הרפיה מודעת של הלסת והכתפיים. תרגול נשימות. | עצירת כדור השלג הרגשי לפני שהוא צובר תאוצה והופך למפלצת. |
כעס בינוני | הדופק מואץ, נשימה הופכת קצרה, תחושת חום פנימית. המחשבות הופכות לנוקשות ומחפשות אשמים. | כניסה לוויכוח קולני, הרמת טון הדיבור, שימוש בביטויים עוקצניים או ציניים שמחריפים את הלהבות. | נשימות בטן מאטות: שאיפת אוויר דרך האף במשך 4 שניות ונשיפה ארוכה ואיטית דרך הפה במשך 8 שניות. | איתות למוח דרך הגוף שמערכת העצבים בטוחה ושניתן להתחיל להירגע. |
על סף פיצוץ / זעם | הצפה פיזיולוגית מלאה (ראיית מנהרה), אובדן כמעט מוחלט של היכולת להקשיב או לחשוב בצורה רציונלית. | התפרצות מלאה: צעקות, קללות, הטחת האשמות קשות, טריקת דלתות או פגיעה פיזית ברכוש. | פסק זמן ויזום (Time-Out): עזיבה פיזית מיידית של הסיטואציה/החדר באופן מכבד ("אני מוצף, אני יוצא להירגע"). לזכור שכל המחשבות שלנו והרגשות שלנו עכשיו נמצאים ב"מחטף" ולכן אין לקבל החלטות. | הגנה על עצמכם ועל הסביבה ומניעת נזקים והרס לקשרים שחשובים לכם. |
התקף זעם פעיל | המערכת ההישרדותית בשיאה. שליטה רציונלית אפסית. הגוף חווה דחף עז לפרוק את האנרגיה. | אלימות מילולית קיצונית או אגרסיביות פיזית קשה, ללא יכולת לעצור את התנועה ההרסנית. | התנתקות ומציאת מקום בטוח להירגע: יציאה מאזור הקונפליקט, הליכה, טכניקות הרגעה גופניות (נשימות, שטיפת פנים במים קפואים). | המוח החושב מנותק. זה הזמן להתנתק ולאפשר לעצמכם להירגע. |
המעניין בטיפול בכעסים הוא שאנחנו לא בורחים מהכעס. זוהי פעולה הפוכה מלהדחיק את הכעס. התמודדות עם כעס היא לא להתעלם ממנו ורק לנסות ולחשוב מחשבות חיוביות.
למה?
כשאנו מדחיקים ומתעלמים מהרגשותינו הם עלולים להתפרץ ללא שליטה שלנו. התהליך הנכון הוא לעבוד בצורה משולבת – להוריד את מפלס הכעס, להירגע מעט ואז לעשות הערכה פנימית מתוך התבוננות וחיבור.
הקושי, כמובן, הוא לעשות זאת בזמן אמת. אנשים שמתמודדים עם רמות גבוהות של כעס מתקשים לדמיין כיצד יצליחו בהתקף זעם שכזה להירגע ולנהל את רגשותיהם והתנהגותם. במקרה כזה עבודה עם איש מקצוע הינה הכרחית. הכלים, הנחייה, הליווי והכוח שמקבלים מעבודה משותפת הם בעלי חשיבות רבה.
אם אתם יודעים שאתם מתמודדים עם התקפי זעם ואתם מבינים שגם אתם וגם הסביבה שלכם משלמים מחירים כבדים מיידי, אתם מוזמנים להתחיל תהליך של שינוי עם ד"ר ענבר כהן. העבודה האישית, התרגול בסביבה בטוחה ומוגנת, הטכניקות השונות עמן עובדים יקלו על תהליך השינוי ויהפכו אותו ליעיל יותר ומהיר יותר.
כעס זו אנרגיה מאוד חזקה, השאלה הנשאלת היא, האם אנו משתמשים בכעס או הכעס משתמש בנו?
בקליניקה של ד”ר ענבר כהן, אנו לומדים, מתרגלים ומיישמים עקרונות, טכניקות וכלים לעבודה עם הכעסים שלנו. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
התקשרו לד”ר ענבר כהן, והתחילו את התהליך כבר עכשיו. צלצל לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
מקור מידע:
Patoilo, M. S., Berman, M. E., & Coccaro, E. F. (2021). Emotion attribution in intermittent explosive disorder. Comprehensive psychiatry, 106, 152229.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
