חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות החרדה ולמרות שהיא אינה מוגדרת באופן נפרד ב -DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), ניתן להתייחס אליה כאלה פוביה הקשורה לחרדה מנהיגה. (בגדול ניתן להגיד שפוביה היא פחד מגורם ספציפי בעוד שחרדה מתייחסת לתחושה של בהלה או פניקה מגורם שאינו מוגדר או ספציפית).
חרדה מנהיגה מאופיינת בתחושת פחד עוצמתית הקשורה לחוויה של נהיגה. המאפיינים והחוויה של חרדה זו דומים לאלו של הפרעות חרדה: תחושת בהלה, קשיי נשימה, דופק מואץ, סחרחורת, פחד להתעלף, הזעה, כאב בטן וחולשה. לעיתים קיימת תחושה של איבוד שליטה על המחשבות, על המצב הנפשי ועל התופעות הגופניות.
לחרדת נהיגה קשת רחבה של דרגות חומרה וביטויים. חרדה מנהיגה יכולה להיות רק תחושת חרדה מתונה ללא התנהגויות של הימנעות וללא השלכות מהותיות על חיי היומיום. במקרים היותר קשים, הפחד יכול להיות עוצמתי עד כדי חרדה השלכות משמעותיות על חיי החברה, הקריירה והתפקוד האישי.
גם התכנים מהם פוחדים שונים מאדם לאדם. יש כאלו שיחששו מסיטואציות נהיגה מסוימות (כגון: חרדת נהיגה בכבישים מהירים, נהיגה מחוץ לעיר, נהיגה בגשם, נהיגה בלילה) ויש כאלו שימנעו בכלל מלנהוג. יש כאלו שפוחדים מתאונות, יש כאלו שפוחדים ללכת לאיבוד (לא ימצאו את היעד, לא ידעו את הדרך חזור), יש כאלו שפוחדים מהתנהגויות וטעויות של נהגים אחרים, מתקלות באוטו ועוד. חרדת נהיגה יכולה להופיע לבד או בשילוב עם הפרעות חרדה אחרות.
רמת הפגיעה של חרדת נהיגה שונה מאדם לאדם והיא קשורה לאופי הפחדים עמם הוא מתמודד. חלק מהאנשים יצליחו לנהוג אבל תחת תנאים המאפשרים זאת. לדוגמא: נהיגה רק בעיר, נהיגה רק בשעות היום, נהיגה איטית מאוד. במקרים הקיצונים, חרדת נהיגה עלולה לפגוע קשות באיכות חיים של האדם.
קשה להסביר למי שלא חווה התקף חרדה, עד כמה התחושה היא קשה, עוצמתית ומפחידה. התחושה כה עזה עד שהאדם מייצר פחד מהתקף החרדה עצמו, דבר שעלול לייצר התנהגות הימנעותית – ניסיונות למנוע את הגורמים שמובילים להתקף חרדה. כך, לדוגמא, אדם ימנע ממקום עבודה שמצריך נהיגה, ימנע ממפגשים חברתיים או משפחתיים הדורשים נסיעה, ימנע משיעורי נהיגה. התנהגות הימנעותית עלולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ולכן כדאי לפנות לטיפול כמה שיותר מהר לפני התבססות של התנהגויות מסוג זה.
ניסיון עבר – נפש האדם היא דבר מורכב ומסקרן. די לחוות אירוע טראומתי אחד כדי לקבל למידה משמעותית ועמוקה לשארית החיים.
לדוגמא, אדם מעולם לא פחד מכלבים. יום אחד האדם טייל ברחוב וראה את השכן ננשך מכלב. בצורה לא מכוונת, האדם קיבל למידה שנצרבה לו בתודעה – כלבים זה דבר מסוכן שעלול לנשוך וכך עלולה להתחיל להתפתח פוביה מכלבים. הדבר דומה בחרדה מנהיגה. כאשר אדם חווה בעבר אירוע טראומתי הקשור לנהיגה (בין אם הוא היה הנהג ובין אם לא, בין אם היה מעורב או צופה באירוע) עלולה להתפתח אצלו למידה עמוקה שנהיגה עלולה להסתיים באסון. מכאן הדרך להתפתחות חרדה והתנהגות הימנעותית סלולה.
התקף חרדה במהלך נהיגה – לעיתים האדם חווה התקף חרדה בזמן נהיגה. למרות שההתקף הראשוני לא היה על רקע חווית הנסיעה, האדם מייצר קישור בין הנסיעה לחוויית החרדה ומפתח פחד מהישנות החוויה.
סגנון חשיבה – היום ברור שסגנון החשיבה משפיע רבות על התפתחות ושימור הפרעות חרדה. מחשבות על סכנות ואיומים מובילות לתחושות דאגה ופחד. בחרדה, קיימת התמקדות יתר על מידע שקשור לסכנה, קשיים ואיומים עתידיים ויש נטייה לפרש מידע ניטרלי או לא-חד משמעי כגורם סיכון. במקרה של חרדה מנהיגה, כאמור, יש התמקדות באפשרות לתאונת דרכים, באפשרות לגורם נזק לאדם או לאחרים, באפשרות לחוות התקף חרדה בזמן נהיגה.
הפרעות חרדה קודמת – לעיתים חרדת נהיגה מתפתחת על הפרעות חרדה קיימות כגון אגורפוביה (חרדה ממקומות פתוחים או ממקומות שקשה להימלט מהם), הפרעת חרדה מוכללת או הפרעה פוסט טראומטית.
בזמן חרדת נהיגה קורה משהו מעניין – המוח מפעיל מערכת שנועדה להגן עלינו מסכנה אמיתית גם כאשר הסכנה היא בעיקר סכנה נתפסת. כלומר, התגובה הגופנית אמיתית לחלוטין גם כשהאיום אינו תואם את רמת הסכנה בפועל.
מה קורה במוח?
המוח מזהה גירוי כמאיים – כביש מהיר, משאית שעוקפת, מחלף, תחושה שאין איפה לעצור או אפילו מחשבה בסגנון "מה יקרה אם אקבל התקף חרדה עכשיו?".
מערכות מוחיות העוסקות בזיהוי איום, ובהן האמיגדלה ורשתות נוספות, מגבירות את תגובת האיום. במקביל מופעלת מערכת העצבים הסימפתטית וציר הסטרס. משתחררים בין היתר אדרנלין ונוראדרנלין, ובהמשך יכולה להיות גם עלייה בקורטיזול.
המוח בעצם אומר לגוף: יש סכנה — היכון לפעולה!
מה קורה בגוף?
הדופק ומערכת הנשימה מואצים כדי להזרים חמצן לשרירים (מה שעלול להוביל לתחושת מחנק או סחרחורת), השרירים נמתחים במיוחד באזור השכמות, הצוואר והידיים האוחזות בהגה,
טווח הראייה מצטמצם ומופיעה תופעה של "ראיית מנהרה" (Tunnel Vision) המקשה על תפיסת המרחב בכביש.
רבים חווים מדי פעם דריכות בכביש, בטח כאשר רק מתחילים לנהוג או כאשר מתמודדים אם נהיגה מאתגרת יותר (פעם ראשונה שנוסעים מחוץ לעיר, נהיגה בתנאי מזג אוויר קשים וכדומה) לכן, מרכיב הפחד והדאגה הוא לא זה שיאבחן את קיום החרדה.
השאלות שיכולות להצביע על אפשרות של קיום חרדה הן:
אם אתם מוצאים את עצמכם מתכננים את המסלול שעות מראש כדי להימנע מכבישים מהירים, סובלים מדופק מואץ עוד לפני שנכנסתם לרכב או מוותרים על נסיעות רק בגלל המחשבה על הנהיגה – מדובר בחרדה שמנהלת אתכם וזה השלב שבו טיפול מקצועי יכול להחזיר לכם את השליטה.
שאלו את עצמכם – "האם אני נוהג/ת לפי המקום שאליו אני רוצה להגיע או לפי המקום שהחרדה מרשה לי להגיע אליו?"
אם החרדה מתחילה לנהל את הבחירות — כבר יש הצדקה טובה להתערבות. לא צריך לחכות למצב של הימנעות מוחלטת.
מה קורה בזמן הנהיגה? | מה האדם עלול לחשוב? | מה עושים כדי להרגיש בטוח? | כיצד זה עלול לשמר את החרדה? |
כניסה לכביש מהיר | ״לא אוכל לעצור אם יקרה לי משהו״ | נמנעים מכבישים מהירים | המוח לא מקבל הזדמנות ללמוד שאפשר לחוות חרדה ולהמשיך לנהוג בבטחה |
נהיגה בפקק | ״אני תקוע/ה ואין לי דרך לצאת״ | מחפשים מראש דרכי מילוט | תשומת הלב נשארת ממוקדת בסכנה ובאפשרות לברוח |
נסיעה רחוקה מהבית | ״מה אם אקבל התקף חרדה רחוק מהבית?״ | נוסעים רק למקומות קרובים או מוכרים | טווח הנהיגה הולך ומצטמצם וההימנעות מתחזקת |
נהיגה לבד | ״אם יקרה משהו, אף אחד לא יהיה איתי״ | נוהגים רק עם מלווה | נוכחות המלווה עלולה להפוך לתנאי לתחושת ביטחון |
מחלפים, גשרים או מנהרות | ״אין לי אפשרות לצאת מכאן״ | משנים מסלול כדי להימנע מהם | ההימנעות מחזקת את תפיסת המקום כמסוכן |
סחרחורת או דופק בזמן נהיגה | ״אני עומדת להתעלף או לאבד שליטה״ | עוצרים מיד או נמנעים מנהיגה בהמשך | תחושות הגוף עצמן הופכות לאות סכנה ומעוררות חרדה נוספת |
נהיגה לאחר תאונה או אירוע מפחיד בכביש | ״זה יכול לקרות שוב״ | נוסעים בזהירות מופרזת או נמנעים מהמקום | הנהיגה ממשיכה להיות מקושרת במערכת האיום לסכנה |
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדת נהיגה. כפי שנכתב קודם, עדיף להתחיל טיפול כמה שיותר מוקדם כדי למנוע סבל מיותר והתפתחות של התנהגות הימנעותית.
בטיפול נוגעים ברמות השונות של הפרעת החרדה:
הרמה הקוגניטיבית (מחשבתית) – זיהוי ושינוי אסטרטגיות חשיבה ואמונות שמובילות לתחושת פחד. שינוי מוקד תשומת הלב, מתן פרשנות שונה לגירויים ויצירת אמונות מחזקות ומעצימות.
הרמה הרגשית – לימוד כיצד לנהל ולהתמודד בצורה מיטבית עם גלים של חרדה. לפי מידת הצורך, התייחסות והבאת ריפוי לרבדים העמוקים יותר של הפחד.
רמה התנהגותית – לימוד כיצד להימנע מביסוס התנהגויות הימנעותיות ופיתוח התנהגויות מועילות ומקדמות.
רמה הגופנית – תרגול נשימות ודרכי הרפיה כדי לאפשר רגיעת הגוף, גם בזמן התקף החרדה. דבר זה יאותת למוח שלא נשקפת סכנה והכל בסדר.
לימוד של פרשנות שונה של חווית הגוף גם עוזרת בניהול התקף החרדה והרגעתו. במהלך הטיפול נעזרים בטכניקות מעולמות טיפול שונים (טיפול באמצעות NLP, דימיון מודרך, טיפול קוגניטיבי, טיפול נרטיבי, ACT ועוד) כדי לעזור לשינוי להיות קל יותר ואוטומטי יותר.
אם אתם מרגישים גל חרדה עוצמתי בזמן נהיגה מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
בהחלט כן. המוח שלנו מתאפיין בגמישות ניורונית (נוירופלסטיות), מה שאומר שניתן "לחווט" מחדש את התגובות המוחיות גם לאחר שנים של הימנעות. בטיפול משולב (כגון NLP, דמיון מודרך וטכניקות קוגניטיביות), אנו מפרקים הדרגתית את דפוסי הפחד הישנים, משחררים את הזיכרונות השליליים שנצרבו ובונים ביטחון עצמי מחודש בקצב שמתאים לך.
הגישות הטיפוליות שבהן עובדת ד"ר ענבר כהן (כגון NLP, ACT ודמיון מודרך) הינן ממוקדות ויעילות במיוחד. מטופלים רבים חווים הקלה משמעותית וירידה בעוצמת התסמינים כבר לאחר מפגשים ספורים. קצב ההתקדמות מותאם אישית לכל מטופל אך המטרה היא להגיע לשינוי יציב ואפקטיבי בזמן קצר יחסית.
פחד מנהיגה נגרם לרוב מחשש ישיר מגורמים חיצוניים (כגון תאונות דרכים, תקלות ברכב או נהגים אחרים). לעומת זאת, פחד מהתקף חרדה (פחד מהפחד) נובע מהחשש מהתגובה הפיזית והרגשית של הגוף עצמו – החשש מאיבוד שליטה, מעילפון או מתחושת מחנק תוך כדי נהיגה. בטיפול מזהים את מוקד הפחד ומעניקים כלים מדויקים להתמודדות עם שני הסוגים.
המפגשים מתקיימים בקליניקה ואינם כוללים נהיגה פיזית משותפת. הטיפול מתמקד בעבודת עומק קוגניטיבית, רגשית ופיזיולוגית. באמצעות טכניקות של דמיון מודרך, שינוי אמונות מעכבות, קבלה ותרגול הרפיה במרחב הבטוח, האדם רוכש חוסן מנטלי. לאחר מכן ניתנות משימות הדרגתיות לתרגול עצמאי בשטח.
כן, טיפול בזום נמצא יעיל באותה המידה. עבור אנשים מסוימים, השהות בסביבה הטבעית והבטוחה שלהם בבית מקילה על תהליך הלמידה והפחתת החרדה בשלבים הראשונים.
ד"ר ענבר כהן, מטפלת בחרדות מסוגים שונים וביניהם טיפול בחרדה בהריון, טיפול בהתקף חרדה, טיפול בחרדה חברתית ועוד.
היתרון של הגישות הטיפוליות של ד"ר ענבר כהן הן ביעילותן ובכך שהן מאפשרות חיבור לכוחות ומשאבים מתוך העצמה וחוויה חיובית.
במידה ואתם חושבים שאתם מתמודדים עם חרדת נהיגה אין טעם להאריך את הסבל המיותר. ניתן ליצור שינוי באופן מהיר ואפקטיבי. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
אתם מוזמנים להתחיל תהליך של שינוי וצמיחה. לקביעת פגישה ראשונה צלצלו למספר טלפון 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות מידע:
Măirean, C. (2018). The relation between driving cognitions and driving phobia: The moderating role of emotional regulation strategies. Romanian Journal of Psychology, 20(2).
Taylor, J. E., Deane, F. P., & Podd, J. (2008). The relationship between driving anxiety and driving skill: A review of human factors and anxiety-performance theories to clarify future research needs.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
