מגפות, אסונות טבע, אירועי טרור ומלחמות עלולים ליצור צלקת, לא רק בנפש האדם, אלא גם בתודעה הקולקטיבית. כאשר ציבור חווה אסון, תחושת הטראומה היא לא רק אישית אלא גם קהילתית. תחושת הפגיעות והשבריריות עלולות לערער את תחושות היציבות, הביטחון ולפעמים אפילו את תחושת הזהות של החברה.
ברמה האישית התחושות יכולות לנוע בין דיכאון, ייאוש, חרדה, תחושת חוסר ביטחון בסיסי ואשמת הניצול (רגשי אשם על כך שניצלנו למרות שלא הייתה לנו כל השפעה על גורל אחרים). כיוון שהפגיעה עלולה להיות ברמת החברה וגם ברמת הפרט, כאשר מתרחשת טראומה קולקטיבית יש להתייחס במסע הריפוי לשתי רמות אלה.
הגם שהחוויה של הטראומה היא קולקטיבית, לכל אדם יש את האופן בו הוא חווה ומתמודד עם הקשיים. המרחב הטיפולי הוא מקום לעבד את החוויות, לפתח דרכי התמודדות, לשלב את האירועים שקרו בתוך הנרטיב הרחב יותר של החיים ולמצוא את הדרך לחזור לכוחות האישיים לאחר האירוע.
מודל זה עוזר לכל אדם לזהות את "שפת החוסן" האישית שלו בתוך הכאב המשותף:
סוג המשאב | הסבר ודוגמאות | איך זה עוזר בטראומה קולקטיבית? |
B – אמונה (Belief) | אמונה דתית, ערכים, אידיאולוגיה או אמונה ביכולת החברה להשתקם. | מעניק משמעות לאירוע הקשה ומחזק את תחושת השייכות לקהילה. |
A – רגש (Affect) | מתן מקום לבכי, שיתוף בפחדים, כתיבה רגשית או ציור. | מונע מהרגשות להיכלא בגוף ולהפוך לסימפטומים פיזיים. |
S – חברה (Social) | התנדבות, מפגשי חברים, שהייה עם המשפחה או קבוצות תמיכה. | מפחית את תחושת הבדידות והניכור שמאפיינת טראומה רחבה. |
I – דמיון (Imagination) | שימוש בהומור, חלומות בהקיץ, פתרונות יצירתיים או דמיון מודרך. | מאפשר הפוגה מהמציאות הקשה ויוצר "מרחב מוגן" נפשי. |
C – שכל (Cognition) | איסוף מידע עובדתי, תכנון לו"ז, קריאת מאמרים והבנת המצב. | מחזיר תחושת שליטה וסדר בתוך הכאוס הכללי. |
Ph – גוף (Physiological) | פעילות גופנית, נשימות, תזונה נכונה ושינה מסודרת. | משחרר מתח פיזי שנאגר כתוצאה מהדריכות הקבועה. |
כדי להקל על העומס הקוגניטיבי והרגשי, מומלץ לאמץ מספר הרגלים בתוך מסע הריפוי:
תופעה זו מוכרת כ"אשמת ניצולים" (Survivor's Guilt). במצב של טראומה קולקטיבית, נוצרת תחושה שזה "לא הוגן" להמשיך בשגרה בזמן שאחרים סובלים. חשוב להבין שאשמה היא לעיתים מנגנון הגנה של המוח המנסה להחזיר לעצמו תחושת שליטה בעולם שמרגיש שרירותי. בטיפול, אנחנו לומדים להפוך את האשמה לאחריות – היכולת לבחור בחיים ובצמיחה דווקא מתוך הכאב.
בעידן הדיגיטלי, הטראומה חודרת לסלון דרך הטלפון והטלוויזיה. צפייה חוזרת בסרטונים קשים עלולה ליצור תסמינים דמויי פוסט-טראומה (PTSD) גם אצל מי שלא היה בזירה. המוח שלנו לא תמיד מבחין בין סכנה ממשית לבין ייצוג ויזואלי שלה והדבר יוצר עומס רגשי שעלול להוביל לחרדה מתמשכת.
בישראל, טראומות לאומיות לעיתים מתכתבות עם זיכרונות היסטוריים משפחתיים (כמו השואה או מלחמות עבר). אירוע נוכחי עלול "להעיר" פצעים ישנים שלא עובדו עד הסוף אצל הדורות הקודמים. זיהוי החיבור הזה בטיפול עוזר להפריד בין מה ששייך ל"כאן ועכשיו" לבין מטענים מהעבר, ומאפשר הקלה משמעותית ופניות להמשך טיפול וריפוי.
בשל אופי האתר, מאמר זה התמקד בטיפול הפרטני במצבים של טראומה קולקטיבית. כמובן שעבודה קהילתית היא חלק בלתי נפרד ממסע הריפוי ויש לקיים פעולות ברמה הקהילתית כדי לרפא את הפצע העמוק שנוצר. בניית רשתות תמיכה בתוך הקהילה, יצירת מרחב בטוח לשיתוף חוויות, חיזוק מוסדות חברתיים, שיתופי פעולה עם המנהיגות המקומית הן פעולות חשובות לאין ערוך. האדם הוא יצור חברתי וכמעט ולא ניתן להפריד בין שני תהליכים חשובים אלו (הפרטי והקהילתי).
כפי שהדגשנו במאמר, גם כאשר החוויה הטראומתית משותפת לחברה הרחבה, לעיתים יש צורך לצאת למסע ריפוי פרטי – עם החוויות הפרטיות שלנו, בקצב שלנו ועם ההתמודדות האישית שלנו. אנחנו יודעים שהתערבות נפשית מוקדמת עשויה לעשות את ההבדל במניעת פוסט טראומה בהמשך הדרך. לכן, אם אתם מתמודדים עם קשיים נפשים בעקבות השבעה באוקטובר, מגפת הקורונה או כל טראומה אחרת, פנו לעצמכם זמן ואנרגיה למסע האישי שלכם. ד"ר ענבר כהן, ליוותה מאות אנשים במסעות ריפוי והחלמה. העבודה עם ד"ר ענבר כהן מעצימה, יעילה וקצרת טווח. לקביעת פגישה ראשונה צלצלו לטלפון שמספרו:052-6909091 או מלאו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם. המפגשים פרונטליים או דרך הזום.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
