ראשי » חרדת בחינות טיפול
האם אתם מרגשים פחד עד כדי חרדה ככל שמועד המבחן מתקרב?
האם קשה לכם להתרכז בחומר הנלמד ככל שמועד המבחן מתקרב?
האם במהלך מבחנים חשובים אתם מוטרדים מכך שלא תצליחו ומההשלכות שיהיו לכך?
האם, למרות שלמדתם הרבה למבחן, בשעת המבחן אתם מרגישים "בלקאאוט"?
האם אתם דוחים את ההתמודדות עם מבחנים קרבים?
האם אתם נזכרים בתשובות של המבחן רק לאחר שהוא מסתיים?
במידה ועניתם "כן" על רוב השאלות, ייתכן שאתם מתמודדים עם חרדת בחינות.
אנשים רבים נוטים לבלבל בין מתח טבעיהמלווה כל אתגר בחיים לבין חרדה קלינית הדורשת מענה טיפולי. לחץ מתון הוא למעשה מנגנון אבולוציוני חיובי – הוא מזרים אדרנלין, מפקס את המחשבה ומניע אותנו לפעולה. מנגד, חרדת בחינות מייצרת אפקט הפוך לחלוטין.
כדי לעשות סדר ולזהות היכן אתם נמצאים על הציר, להלן טבלה המשווה בין השניים:
מאפיין | לחץ בחינות טבעי | חרדת בחינות |
השפעה על התפקוד | משפר את הריכוז ואת מהירות התגובה במהלך הלמידה והמבחן | פוגע באופן ישיר ביכולת לשלוף מידע, לפתור בעיות ולהתרכז |
ציר הזמן | מופיע בעוצמה נמוכה בימים שלפני ומגיע לשיאו דקות ספורות לפני חלוקת הטפסים | מתחיל שבועות מראש ומלווה במצוקה קשה, פגיעה בשינה ודחיינות |
מחשבות אופייניות | „אני מקווה שאצליח”, „אני צריך להיות מוכן” | דאגה אינטנסיבית, עיסוק בכישלון ובהשלכותיו, לעיתים תחושת חוסר אונים |
תגובה למוכנות | ככל שהסטודנט או התלמיד יודעים את החומר טוב יותר, כך מפלס הלחץ יורד | גם לאחר למידה אינטנסיבית וידיעה מושלמת של החומר, החרדה נשארת בשיאה |
רמת הלחץ במבחן | קלה–בינונית, תואמת לחשיבות המבחן | גבוהה ולעיתים נחווית כבלתי נשלטת |
התנהגות בשטח | התמודדות מלאה עם המבחן, תוך קבלה של האתגר כחלק מתהליך הלימודים | ניסיונות הימנעות (אי הגעה לבחינה) או הגעה במצב של הצפה רגשית וגופנית קשה. |
חרדת בחינות היא מצב שבו חווים תחושה של פחד ולחץ בלתי נשלטים לפני ביצוע מבחן או משימה שדורשת הערכה. בעוד שמידה מסוימת של התרגשות, דאגה ולחץ טבעיות לפני מבחן, בחרדת בחינות אנו מדברים על רמת פחד גבוהה שפוגעת ביכולת לתפקד.
תסמינים של חרדת בחינות כוללים
תסמינים רגשיים, כגון: תחושת פחד עז ולחץ.
תסמינים פיזיולוגים, כגון: הזעה, כאבי בטן, פעילות מעיים מוגברת, בחילה, דופק מואץ.
תסמינים קוגניטיביים, כגון: מחשבות בלתי פוסקות על כישלון וחוסר ידע, חוסר יכולת להתרכז עד כדי תחושה של "בלקאאוט".
תסמינים התנהגותיים: הימנעות מהכנה למבחן עד הדקה האחרונה, דחיינות של מבחנים ומשימות חשובות או להפך – למידה אינטנסיבית, לעיתים ביחס מוגזם למשימה הנדרשת.
התופעה המתסכלת ביותר בחרדת בחינות היא ללא ספק הבלקאאוט (Blackout) – אותו רגע שבו מביטים בטופס והמוח מרגיש ריק לחלוטין, למרות שרק אמש ידענו את התשובות בצורה מושלמת.
חשוב לדעת – במצב של "בלקאאוט" המידע לא נמחק מהזיכרון. זה מצב שבו המוח מתקשה לשלוף מידע שנלמד כי הוא עסוק בניהול האיומים והדאגות שמצפים את האדם ("נשארו לי רק 20 דקות, אני עומד להיכשל!"). במילים אחרות, כיוון שהאדם חווה את המבחן כאיום כל כך משמעותי, המוח עסוק בניהול האיום וכל "מקום העבודה" במוח מתמלא בדאגות במקום ביכולת לשלוף את המידע הדרוש להצלחה במבחן.
מבחינה נוירולוגית, כאשר המוח מפרש את המבחן כאיום קיומי מיידי (בדומה למפגש עם חיה טורפת בטבע), נדלק במערכת הלימבית בגוף מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight). האמיגדלה, האחראית על הרגשות, מציפה את הגוף בהורמוני סטרס ומכבה זמנית את הפעילות בקורטקס הקדם-מצחי (האזור במוח האחראי על חשיבה לוגית, זיכרון לטווח קצר ושליפת מידע). המוח עסוק בהישרדות ולכן הוא פשוט חוסם את הגישה לחומר הלימודי. הבנת המנגנון הזה היא הצעד הראשון בהפחתת האשמה העצמית, שכן לא מדובר בחוסר ידע, אלא בהצפה רגשית שיש ללמוד לווסת אותה.
הטיפים המופיעים בהמשך המאמר עשויים להפחית במידה רבה את החרדה לפני ובמהלך הבחינה. עם זאת, הם אינם מהווים תחליף לטיפול בחרדה עם איש מקצוע. במידה ואתם חושדים שאתם מתמודדים עם חרדת בחינות, הדבר המומלץ הוא לתאם פגישה ולטפל בקושי המעיב על יכולתכם להיבחן ולמקסם את הפוטנציאל הקיים בכם.
לפתח אסטרטגיות למידה טובות ולהתכונן היטב למבחן
נשמע מובן מאליו, אבל יש אנשים שבשל תחושת החרדה מהמבחן ותחושת חוסר המסוגלות ידחו את ההתמודדות עם החומר הנלמד. מבחינה זו, דחיית ההכנה למבחן היא אסטרטגיית התמודדות לא יעילה. היא משאירה את הלימודים "לרגע האחרון" דבר שלא מאפשר הכנה ראויה או תחושה טובה של מוכנות למבחן.
עדיף להתחיל להתכונן למבחן בזמן. במידה והמבחן מערב כמות גדולה של מידע, לחלק אותו לחלקים ובכל פעם ללמוד חלק אחר. לתכנן זמני למידה לא ארוכים מידיי כדי לא להיכנס למצבי שעמום וחוסר ריכוז, אשר עלולים להעלות את רמת החרדה. בהפסקות לאפשר זמן להתאווררות באמצעות מנוחה, פעילות ספורטיבית או טכניקות של הרגעה (כגון: מדיטציה, טכניקות הרפיה, דימיון מודרך).
שינה טובה, תזונה בריאה ופעילות ספורטיבית
זה הבסיס לכל. כדי לתפקד היטב המוח זקוק לתזונה בריאה ולשינה איכותית. הימנעו מסוכר, קופאין, משקאות אנרגיה שכן כולם נקשרו לעלייה ברמת החרדה.
פעילות ספורטיבית תעזור לשחרר אנרגיה מיותרת, תעלה את רמות הסרוטונין במוח ותפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ, 'סטרס').
דיבור פנימי מרגיע ואוהב
כולנו מדברים לעצמנו כל הזמן. שימו לב למחשבות שלכם – האם הן מעודדות? האם הן מאמינות בכם וביכולת שלכם להצליח בהווה ובעתיד? האם המחשבות מרגיעות אותכם ועוזרות לכם להתחבר לכוחות וליכולות הקיימים בכם? הדיבור העצמי שלנו ומערכת האמונות שלנו משפיעה באופן ישיר על הרגשות שלנו ועל היכולת שלנו להתחבר למשאבים הקיימים בנו כאשר אנו זקוקים להם. אמצו סגנון דיבור עצמי אוהב, מקבל ורך. למדו לזהות מתי אתם קשים עם עצמכם והזכירו לעצמכם שסגנון חשיבה זה רק מחבל ביכולת שלכם להצליח. דברו לעצמכם כמו שהייתם מדברים לאדם קרוב ויקר שאתם רוצים לעזור לו. השתמשו במלל ובטון הדיבור שהייתם פונים עימו לאדם זה.
הימנעו ממלכודת הפרפקציוניזם
זיכרו שכולנו טועים לפעמים. אי אפשר להצליח בכל – וזה טבעי ובסדר. כולנו בתהליך של התקדמות וצמיחה וכולנו מצליחים לפעמים ונכשלים לפעמים. היו קלים עם עצמכם. קבלו את העובדה שהמציאות היא לא "שחור או לבן" – או הצלחה מוחלטת או כישלון מוחץ. העריכו את עצמכם על הניסיון והמאמץ שהשקעתם. במידה ולא הצלחתם במבחן, גלו מה שיעור עבורכם – אילו אסטרטגיות למידה לא מקדמות אותם? למדו מהצלחות – מה עשיתם שעזר לכם להצליח במבחנים שכן הצלחתם בהם? מה אתם יכולים לעשות אחרת?
תרגלו נשימות
רבה לפני מועד המבחן התחילו לתרגל סגנון נשימה שיעזור לכם להירגע בזמן הכנה למבחן ובזמן המבחן עצמו. הנשימה תאט את הדופק המואץ, תרגיע את הגוף ותמקד את החשיבה שלכם בנשימה במקום במחשבות המטרידות. בעניין זה חשוב לדעת שמדיטציית מיינדפולנס יכולה מאוד לעזור בהתמודדות עם מחשבות ורגשות מטרידים. קיימות הדרכות רבות באינטרנט וכן אפליקציות מצוינות לתרגול מיינדפולנס.
טכניקת נשימה להרגעה:
הניחו את שתי כפות ידיכם על הבטן התחתונה. כוונו את הנשימה לבטן התחתונה – נשימה איטית ועמוקה לספירה עד 4. דמיינו כיצד בשאיפה היא מתנפחת כמו בלון נפוח.
נשפו את האוויר ממושכות, לספירה של 8. הרגישו כיצד כל האוויר מתרוקן מהבטן התחתונה, כמו בלון שיוצא ממנו כל האוויר. קחו כ – 3-4 נשימות בסגנון זה.
דמיון מודרך
פנו זמן שקט ורגוע וכתבו כיצד אתם רוצים להתנהל במהלך המבחן. איך תרצו להיות אחרת? מה האסטרטגיה המנצחת שלכם? מה הדרך הטובה ביותר שלכם להתמודד עם התקף חרדה במידה ויופיע? איך תדעו שהייתם במיטבכם במבחן? (מעבר לציון. בתהליך העשייה של המבחן).
כתבו את המטרה בחיוב (כלומר, הימנעו מהמילים "לא", "פחות", "יותר").
דמיינו שוב ושוב את התסריט החיובי שכתבתם. ייתכן שתרצו למצוא משפט חיובי שתוכלו להזכיר לעצמכם בשעת הלימודים ובשעת המבחן – משפט חיובי שיחזיר אותכם לכוחות וליכולות שלכם.
חרדת בחינות היא הרגשה מאוד לא נעימה ועלולה להיות בעלת השלכות מהותיות על ההתפתחות המקצועית ועל כל הנלווה לכך. במידה ואתם מרגישים שלמרות מאמציכם אינכם מצליחים לשלוט בתחושת החרדה, כדאי לפנות לטיפול עם איש מקצוע. בטיפול נגלה מה הסיבות להופעת החרדה, על אילו עולמות תוכן פנימיים היא יושבת ונביא ריפוי למקומות אלו. בנוסף נתרגל אסטרטגיות להרפיה וויסות רגשי וכן אסטרטגיות מועילות להכנה למבחן וניהול המצב הרגשי במהלכו.
אם גם אתם מתמודדים עם חרדת בחינות ואתם מעוניינים ליצור שינוי משמעותי, אנו מזמינים אתכם לקליניקה של ד"ר ענבר כהן המטפלת בחרדות מסוגים שונים וביניהם: טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדת טיסה, טיפול בחרדה ממחלות ועוד. בקליניקה מטפלים גם בהתמודדות עם דימוי עצמי נמוך, התמודדות עם כעסים ועוד.
לפרטים נוספים ולשיחת התאמה, צרו קשר בטלפון מספר:052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם. המפגשים פרונטליים או דרך הזום.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה