"אם הבית שלך עולה באש, הדבר הדחוף לעשותו הוא לנסות לכבות את האש,
לא לרוץ אחרי האדם שאת חושבת שהצית את השרפה….
אז כשאת כועסת, אם את ממשיכה לריב או להיות באינטרקציה עם האדם האחר, או אם את מנסה להעניש אותו, את פועלת בדיוק כמו מישהו שרץ אחרי אותו האדם שהוא מאמין שהצית את השרפה, בעוד שהכל עולה בלהבות"
טיך נהאת האן
כעס הוא כעס. התקף זעם הוא התקף זעם.
גם כעס וגם זעם נחווים בצורה דומה אצל נשים ואצל גברים: דפיקות לב מואצות, תחושה של לחץ בשרירים, תחושה של רעד בגוף, נשימה שטחית והזעה. אבל התקפי זעם אצל נשים שונים מהתקפי הזעם אצל גברים בטריגרים שמפעילים אותם, בביטוי הזעם ובתוצאות.
כעס הוא רגש חשוב וחיוני. הכעס מלמד אותנו מה שחשוב לנו, מתריע שפגעו בנו, ונותן לנו מוטיבציה לעמוד על הגבולות שלנו ולהילחם על מה שחשוב לנו.
אבל – וזה אבל גדול –
צריך לדעת איך לנהל את הכעס ואיך להביע אותו בצורה שלא פוגעת בסביבה ולא שורפת את הקשרים שלנו.
לעומת זאת, התקף הזעם מרגיש כמו כעס עוצמתי, לא מווסת ולא מנוהל. זוהי התפרצות של התנהגויות כעס (אלימות מילולית, הטחת האשמות, אלימות פיזית כלפי רכוש או אנשים), תחומה בזמן, שלאחריה זקוקים לזמן כדי לחזור לאיזון.
בעוד שלמתבונן מהצד נראה כאילו לאשה אין כל שליטה על התקף הזעם, אין זה נכון. התבוננות עמוקה יותר תגלה שישנם מקומות בהם יש יותר נטייה להתפרצויות ומקומות בהם לא תתרחש התפרצות כלל. על פי רוב, התקפי זעם יתרחשו בסביבה מכילה ומאפשרת יחסית. זוהי עובדה חשובה ביותר כיוון שהיא מרמזת על קיום שליטה וכוחות שאיתם אפשר להתחיל לעבוד.
הטבלה הבאה מציגה את שלושת סגנונות התגובה הנפוצים אצל נשים במצבי קונפליקט ותסכול ומראה את השינוי שנלמד ומיושם במהלך הטיפול:
|
מאפיין התגובה |
מנגנון השתקה והדחקה |
מנגנון התקף הזעם |
ניהול כעס |
|
ההתנהגות בפועל |
ויתור על הצרכים האישיים, חיוך מאולץ, אמירת "הכל בסדר" למרות שמבעבעים בפנים, הימנעות מעימות |
צעקות, הרמת קול, בכי מתוך תסכול עמוק, הטחת האשמות קשות, טריקת דלתות או איומים בניתוק קשר |
הצבת גבול ברור בטון שקט אך נחרץ, שימוש במשפטי "אני" (למשל: "אני מרגישה שלא רואים את המאמץ שלי וזה פוגע בי") |
|
החוויה הפנימית והמחשבה |
"אסור לי לכעוס", "אם אני אפתח את זה כולם יכעסו עליי", "עדיף שאני אשתוק בשביל שלום הבית" |
"אף אחד לא מקשיב לי אלא אם כן אני צועקת", "נמאס לי שדורכים עליי, אני אראה להם מה זה" |
"הכעס שלי אומר לי שמשהו פגע בגבולות שלי. אני בוחרת לקחת נשימה ולבטא את זה בצורה שיקשיבו לי" |
|
הרווח לטווח הקצר |
שמירה זמנית על שקט תעשייתי, הימנעות מהפחד לפגוע באחרים או לצאת "לא נחמדה" |
פריקה מהירה ואינטנסיבית של המתח העצום שהצטבר בגוף ובנפש |
שמירה על הכבוד העצמי והערך הפנימי, יצירת תקשורת אמיתית שמגדילה את הסיכוי לשינוי המצב |
|
המחיר לטווח הארוך |
הצטברות תסכול כרוני, פגיעה בביטחון העצמי, הופעת סימפטומים גופניים (כאבי בטן, ראש, מותשות), ובסופו של דבר – פיצוץ |
אשמה ובושה, פגיעה ביחסים עם הילדים ובן הזוג, תחושת בדידות עמוקה והנצחת הסטיגמה של "המשוגעת" |
בניית מערכות יחסים בריאות המבוססות על כבוד הדדי, תחושת מסוגלות אישית, עצמאות רגשית ושקט נפשי |
זיהוי הדפוס האישי שלך בטבלה הוא הצעד הראשון בדרך לחופש הרגשי שלך. בקליניקה אנו מפרקות את המנגנונים האוטומטיים הללו (הן של ההשתקה והן של ההתפרצות) ובונות יחד שפה חדשה – שפה שמאפשרת לך להיות חזקה, נוכחת ומשפיעה, בלי לאבד את הוויסות ובלי לפגוע בעצמך או באנשים שאת הכי אוהבת.
אחת השאלות הנפוצות היא ההשפעה של המערכת האנדוקרינית (ההורמונלית) על הוסת הרגשי אצל נשים. שינויים קיצוניים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון – בין אם במהלך המחזור החודשי (תסמונת קדם וסתית – PMS או PMDD) ובין אם בתקופות מעבר בחיים כמו לאחר לידה וגיל המעבר (מנופאוזה) – משפיעים ישירות על המוליכים העצביים במוח, ובמיוחד על הסרוטונין האחראי על איזון מצב הרוח.
חשוב להבין: השינוי ההורמונלי אינו "ממציא" את הכעס, אלא הוא מחליש משמעותית את מנגנוני ההגנה והוויסות הטבעיים של האישה. חומרי המתח והתסכול שנמצאים שם ביומיום ומנוהלים בדרך כלל באיפוק, פורצים החוצה בעוצמה רבה יותר כאשר המשאבים הפיזיולוגיים נחלשים. בטיפול אנו לא מתעלמים מההיבט הפיזיולוגי, אלא לומדים לזהות את ה"תקופות הרגישות" הללו, להיערך אליהן מראש ולהעניק לגוף ולנפש את החמלה והכלים הדרושים כדי למנוע את ההתלקחות.
בעוד שבאופן יחסי החברה המערבית נוטה לקבל או להצדיק ביטויי כעס אצל גברים (כביטוי לכוח או סמכות), כלפי נשים קיימת סטיגמה חברתית נוקשה בהרבה. מצופה מאישה להיות ה"עוגן המכיל", הרגוע, המטפח והרך של הבית או סביבת העבודה. כתוצאה מהתניות תרבותיות אלו, כאשר אישה חווה התקף זעם ומחצינה אותו, היא חווה פגיעה כפולה: פעם אחת מהתסכול המקורי ופעם שנייה מניפוץ הדימוי העצמי של "האישה הטובה".
הפער הזה שבין הציפייה החברתית והפנימית לבין המציאות בפועל, מייצר מיד לאחר מכן נפילה רגשית כואבת המלווה בהלקאה עצמית, חרדה מפני דחייה, בושה עמוקה ופקפוק עצמי ("מה לא בסדר איתי?"). בטיפול אצל ד"ר ענבר כהן אנו מבינים שהבושה והאשמה הללו הם חסמים שמונעים ריפוי, ורק דרך יצירת מרחב בטוח, נטול שיפוטיות, ניתן להבין את מקור התסכול וללמוד דרכי ביטוי בריאות יותר.
הרבה לפני שנשים חוות התקף זעם המופנה החוצה, רבות מהן מתמודדות עם דפוס של "השתקת כעס" או ריצוי. מגיל צעיר, נשים רבות מחונכות להימנע מקונפליקטים, לשמור על השקט, לא "לעשות עניין" ולשים את הצרכים של אחרים לפני הצרכים שלהן. דפוס זה מייצר הצטברות תמידית של תסכול, עלבון וחוסר אונים בתוך סיר לחץ פנימי.
תסמונת האישה הטובה" אינה אבחנה פסיכולוגית רשמית, אלא מושג המתאר דפוס שבו אישה לומדת (לעיתים מילדות) להיות נעימה, מתחשבת, מכילה ומרצה — גם במחיר של הזנחת הצרכים, הגבולות והרגשות שלה עצמה.
מאפיינים נפוצים:
חשוב לציין: מדובר בדפוס שנמצא גם אצל גברים, אך בחברות רבות נשים מחונכות אליו יותר.
הבעיה היא שלרגשות יש נפח. אי אפשר להעלים כעס על ידי הדחקתו. הוא פשוט נאגר. כאשר "סיר הלחץ מתמלא עד גדותיו", מספיק טריגר קטן ושולי (כמו כוס שהושארה על השיש או הערה קטנה של בן הזוג) כדי לגרום למערכת לקרוס ולייצר התפרצות זעם עוצמתית שאינה פרופורציונלית לאירוע הספציפי. בפועל, הפיצוץ אינו על האירוע האחרון בלבד. הוא על עשרות רגעים שלא קיבלו ביטוי. הטיפול הרגשי מלמד את האישה להפסיק "לבשל" את הכעס בפנים, לזהות את הגבולות שלה בזמן אמת ולבטא את הצרכים שלה באופן שוטף, בריא ואסרטיבי – לפני שנוצרת התפרצות הזעם.
הבשורה הטובה היא שאפשר להציב גבולות, להביע את הצרכים והרצונות ולעמוד על שלנו בלי להתפרץ בזעם. זוהי מיומנות נלמדת.אלו הם דברים שנעבוד עליהם ביחד במפגשים הטיפוליים.
בקליניקה של ד"ר ענבר כהן נלמד לדבר את הכעס, כיצד להביע אותו בצורה בריאה, כיצד לווסת רגשות, אסטרטגיות לפתרון בעיות, איך להציב גבולות בצורה ברורה ובריאה. נזהה אילו רגשות נמצאים מתחת לכעס ומה המידע שקיים בכעס עבורינו. במידת הצורך, נגע בתכנים נוספים כמו העלאת הביטחון העצמי והבאת ריפוי לפצעים ולמידות ישנות.
העבודה עם ד"ר ענבר כהן היא עבודה יעילה, יישומית ומעצימה. השילוב של טכניקות מעולמות טיפול שונות (NLP, ACT, טיפול נרטיבי, דמיון מודרך ועוד הרבה הרבה יותר) מאפשר לשינוי להיות מהיר יחסית ולהתבצע ברמות העמוקות יותר.
ד"ר ענבר כהן מטפלת בבני נוער ומבוגרים ומסייעת במגוון של מצבים וקשיים ובניהם, טיפול בדימוי עצמי נמוך, התמודדות עם מערכת יחסים רעילה, טיפול בחרדות, טיפול בהתמכרויות ועוד. המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
לתאם פגישה צלצלו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
