ראשי » התקף זעם
לפי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, כעס מוגדר כ"רגש המאופיין באנטגוניזם כלפי מישהו או משהו שלהערכתך עשו לך עוול כלשהוא במתכוון. כעס עשוי להיות דבר טוב. לדוגמא, הוא יכול לאפשר לך דרך להביע רגשות שלילים או להניע אותך למצוא פתרון לבעיות".
שורש הכעס נמצא במנגנון הטבעי שלנו של התמודדות עם סכנה – מנגנון "ברח או הלחם". כשהמוח מזהה שסכנה מיידית נשקפת לאדם הוא מפעיל מנגנון שגורם לנו לברוח על נפשנו או להילחם. מנגנון זה עזר לבני האדם להתמודד עם סיטואציות מסכנות חיים במשך אלפי שנים. עם זאת, האיומים של ימינו שונים לחלוטין מאיומי העבר והכעס, בצורתו הנוכחית היום, מאפשר לנו לדעת שמשהו שחשוב לנו הופר. משהו בערכים שלנו, בצרכים ובציפיות שלנו לא ממומש.
חשוב לדעת – הבעיה היא אינה הרגש עצמו. כעס הוא רגש טבעי וחשוב. הבעיה היא בדרך שמביעים אותו. בדרך ההתנהגות שלו.
זעם הוא התקף כעס עוצמתי ופתאומי, הנחווה כהתפרצות חסרת שליטה. ההתקף עלול להתחיל ולהגיע לעוצמות גבוהות, ללא אזהרה וללא פרופורציה לגירוי שיצר אותו. הוא מאופיין בהתנהגויות של צעקות, התנהגות אגרסיבית והתנהגויות של כעס.
למרות שכלפי חוץ התקף זעם נראה כמו התקף טנטנרום אצל ילדים, אלו הם דברים שונים. התקף טנטרום אצל ילדים מכוון מטרה (לדוגמא: שאמא תקנה לי את הצעצוע). לעומת זאת, בתקף זעם במבוגרים קשור יותר לפורקן מתחים.
למרות שנראה שלאדם אין שליטה על התקפי הזעם, שכיח למצוא שהתקפי הזעם מתפרצים בזמן ובמקום תחומים יחסית. לדוגמא, ילדים שיתפרצו אך ורק בבית אך בבית הספר יתנהגו כראוי, מבוגרים שלא יתפרצו במקום העבודה וההתפרצויות יתרחשו רק בקרב חברי המשפחה.
יש אנשים שיותר נוטים לפתח התקפי זעם, אם כי הגורמים המדויקים אינם ידועים וכנראה מדובר באינטראקציה של סיבות. בכל מקרה של התקפי זעם, חשוב לשלול סיבות שונות כגון שימוש באלכוהול וסמים, דיכאון, הפרעות שונות כגון: התנגדות מתריסה (Oppositional Defiant Disorder), הפרעת התפרצות לסירוגין (Intermittent explosive disorder), אלצהיימר.
עבור רבים מאיתנו, בעיקר כאלו שגדלו בבתים עם אווירה של כעס, לחץ או כאלו שחוו בעברם התעללות, דיכוי או לחץ נפשי, לוותר על כעס הוא דבר מפחיד. כעס הוא רגש חזק. זהו רגש עם תחושת אנרגיה, כוח ועוצמה. זהו כוח מתפרץ. זה מרגיש הרבה יותר בעמדה של עוצמה להרגיש כעס מאשר להרגיש תחושת פגיעה, השפלה או קינאה.
כמובן שהכל מתרחש ברמות הלא מודעות. אנחנו לא בוחרים איך להרגיש.
לכן כל כך קשה לשנות את התנהגות הכעס – הוא הופך להרגל מזיק וגם למנגנון הגנה שעוזר לנו לא לפגוש את החלקים העדינים והמורכבים יותר בנפש. העניין הוא שזה מנגנון הגנה שכבר לא תורם יותר. התנהגויות הכעס שעזרו בעבר (הגם שברמה לא מודעת) היום כבר מחבלות.
המחיר של התפרצויות זעם גבוהה מידי, לכן זה הזמן ללמוד איך לשלוט בכעס ולמצוא דרכי התנהגות וחשיבה חדשות שישרתו אותנו הרבה יותר.
אנשים שחווים התקפי זעם מתארים תחושה לפיה "זה היה חזק ממני", "המסך ירד" או "משהו אחר ניהל אותי באותם רגעים". לתופעה הזו יש הסבר נוירולוגי מרתק המכונה "חטיפת אמיגדלה". האמיגדלה היא מבנה קטן במוח האחראי על זיהוי סכנות והפעלה מיידית של מנגנון ההישרדות.
במצב רגיל, מידע מהסביבה עובר דרך האמיגדלה אך ממשיך אל קליפת המוח הקדמית (המוח החושב והמווסט), ששוקלת את הנתונים ומחליטה על תגובה הגיונית. לעומת זאת, כאשר אדם בעל רגישות גבוהה או סף תסכול נמוך נתקל בטריגר משמעותי, האמיגדלה מזהה זאת כ"איום קיומי" ומקצרת את הדרך. היא "חוטפת" את השליטה, מנתקת את המוח החושב ומציפה את הגוף באדרנלין. התוצאה היא התפרצות פתאומית, עוצמתית ובלתי נשלטת. בטיפול הרגשי אנו לומדים להאריך את שבריר השנייה שבין הטריגר לתגובה ובכך מחזירים את כוח הניהול לקליפת המוח החושבת.
מהם הנזקים והמחירים הסמויים של חיים בתוך "מעגל הזעם" הכרוני?
מעגל הזעם מורכב מארבעה שלבים קבועים: הצטברות מתח, טריגר, התפרצות, ולאחריה – נפילה רגשית הכוללת אשמה, בושה והבטחות עצמיות ש"זו הפעם האחרונה".
בעוד שהמחירים המיידיים של התקף זעם ברורים מהר מאוד (מילים קשות, כלים שבורים או אווירה משפחתית מתוחה), המחירים ארוכי הטווח של ניהול חיים תחת מעגל הזעם הם הרסניים ומצטברים.
כאשר המעגל הזה חוזר על עצמו לאורך שנים, משלמים מחיר כבד בשלוש זירות מרכזיות:
רבים מאמינים שאם הם חשים עצבנות או זעם, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא "לפרוק את האנרגיה" – לצעוק לתוך כרית, להכות על שק איגרוף או להשתולל בחדר סגור. תפיסה זו נשענת על מיתוס עתיק הנקרא "קתרזיס רגשי", המדמה את הזעם לנוזל בסיר לחץ שחובה לשחרר באופן אקטיבי.
מחקרים פסיכולוגיים מודרניים מוכיחים את ההפך הגמור: ביטוי אקטיבי ואגרסיבי של זעם (גם אם הוא נעשה "על חפצים") אינו מרגיע את מערכת העצבים, אלא פועל כ"חזרה גנרלית" שמלמדת את המוח להגיב בתוקפנות בפעם הבאה. פעולות אלו משאירות את האדרנלין ברמה גבוהה ומקבעות את נתיב הזעם הנוירולוגי. ויסות רגשי אמיתי, כפי שמיושם בקליניקה, אינו עוסק בפריקה אלימה אלא בהרגעת המערכת הפיזיולוגית (לדוגמא באמצעות נשימות, קרקוע) ובהתבוננות מודעת במסר שהכעס מנסה להעביר לנו.
על מנת להבין כיצד ניתן לעבור מתגובה אוטומטית של כעס הרסני לתגובה יעילה ובריאה, הטבלה הבאה מציגה את ההבדל בין שני מסלולי התגובה האפשריים לאותו אירוע מתסכל ביומיום:
שלב בתהליך | מסלול התקף הזעם האוטומטי | מסלול הוויסות המודע (העבודה הטיפולית בקליניקה) | משמעות השינוי והערך הטיפולי |
חווית הטריגר | אירוע חיצוני מתרחש למשל: תוכנית שהשתבשה, ביקורת מבן הזוג, מישהו חתך בכביש | אירוע חיצוני מתרחש | מבינים שהבעיה אינה המציאות אלא הדרך שבה אנו פוגשים ומפרשים אותה פנימה. |
הפרשנות הפנימית | "עושים לי דווקא", "לא סופרים אותי", "אני חייב להגיב עכשיו ובעוצמה כדי שיבינו". | "אני מרגיש כרגע פגיעה או חוסר אונים. הסיטואציה מתסכלת, אבל היא לא סכנת חיים קיומית". | החלפת הדיבור הפנימי הקיצוני בדיבור מתון ומציאותי המפחית את עוצמת הלהבות. |
המצב הגופני | הגוף מוצף באדרנלין: הדופק מזנק, הלסתות ננעלות, הראייה מצטמצמת ל"מצב מלחמה". | זיהוי מיידי של הדופק המהיר והחום בגוף. עצירה מתוכננת ולקיחת 3 נשימות בטן עמוקות ואיטיות. | שימוש בגוף כבלם זעזועים. למידת טכניקות להרגעת הגוף. אות הרגעה פיזיולוגי שנשלח ישירות לאמיגדלה במוח. |
התגובה בפועל | התקף זעם פעיל: צעקות, איומים, הטחת האשמות קשות, שבירת חפצים או אלימות מילולית. | פסק זמן (Time-Out) או אסרטיביות: יציאה מהחדר להתרעננות או הצבת גבול ברור ושקט: "אני מוצף כרגע, נדבר על זה בעוד חצי שעה". | מניעת הנזק ההרסני לקשרים ורכישת שליטה אמיתית על ההתנהגות שלנו. |
השלב שלאחר האירוע | נפילה רגשית: אשמה כבדה, בושה עמוקה, פגיעה בדימוי העצמי, צורך לבקש סליחה והתבצרות. | תחושת מסוגלות, ערך עצמי גבוה ושקט נפשי. פתיחת פתח לפתרון אמיתי של הבעיה המקורית מהשורש. | צמיחה רגשית. האדם הופך מ"מופעל" על ידי נסיבות חייו ל"מנהל" שמוביל את עולמו הרגשי. |
אם הגעתם להבנה שאתם משלמים מחיר גבוהה מידיי עבור התפרצויות הזעם שלכם, אם אתם פוגעים בסביבה היקרה לכם, הגיע הזמן להתחיל תהליך של שינוי.
העבודה עם ד"ר ענבר כהן תעזור לכם לבטא את הכעס ללא אגרסיביות וללא זעם. נלמד לזהות את התפרצות הזעם בראשיתה, נחשוף אילו רגשות קיימים מתחת לכעס, מה המסר של ההתפרצות עבורכם, כיצד להגיב אחרת כשהתקף הזעם מתחיל, נגלה מהן ההתמודדויות והאתגרים שמפעילים אותו, נלמד מיומנויות של ניהול כעסים, פתרון בעיות וקונפליקטים.
העבודה עם ד"ר ענבר כהן משלבת עבודה עם טכניקות ישימות, פשוטות ומעצימות מעולמות תוכן שונים (NLP, טיפול נרטיבי, ACT, הגישה המוטיבציונית ועוד הרבה, הרבה יותר). אלו הם תהליכים שני חיים.
היכולת להביע את עצמכם בצורה ברורה וללא כעס תשפיע בראש ובראשונה עליכם ולאחר מכן על הקשרים עם היקרים לכם. זהו תהליך עבודה ממוקד, יעיל ועוצמתי.
נקודה חשובה:
אסור לפגוע באחרים. כל פגיעה פיזית או נפשית חייבת להיפסק מיידית.
אם הזעם כל כך יצא משליטה, עד כדי פגיעה פיזית בסביבה, האלימות חייבת להיפסק עוד לפני תחילת הטיפול.
אתם מזומנים לקבוע פגישה ראשונה עם ד"ר ענבר כהן בטלפון שמספרו: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה