חרדות טיסה כשמן כן הן – פחד עצום מטיסות.
המעניין הוא שידוע לכל, גם לאדם המתמודד עם חרדות אלו, שמטוסים הם כלי תחבורה בטיחותי. אם נשאל את האדם החרד ביום שיגרתי (כשאינו מתכנן לטוס) האם הוא מאמין שתתרחש תאונה אווירית הוא ידע להגיד שבוודאי שלא. העניין הוא שככל שמתקרב מועד הטיסה, כך האדם מעריך יותר ויותר את הסכנה לתאונה אווירית כגבוהה. אם נשאל את האדם כשהוא כבר בתוך המטוס, עד כמה הוא מעריך שתתרחש תאונה, הוא יגיד שקיימת הסתברות גבוהה ביותר.
הערכה זו מייצרת תחושת פחד עזה, תחושת איבוד שליטה ומצוקה של ממש.
פחד אימים. נקודה. תחושה שמשהו רע עומד לקרות. חוסר שקט. דפיקות לב מואצות. הזעה. בחילה. קושי להירגע ולנהל את העולם הרגשי. בשל החשש הנורא שמשהו עתיד לקרות, קיימת התעסקות בסביבה – הקשבה לצלילי המנוע, התבוננות במדפים של כנפי המטוס. לחלופין, עשויה להיות התנהגות של הימנעות – סגירת חלון המטוס לפני ההמראה, שמיעת מוזיקה באוזניות כדי לא לשמוע את רעשי המנוע והימנעות מלהסתכל על מסך הטלוויזיה שמפרט נתוני הטיסה. חלק מהאנשים ישתמשו בחומרים (אלכוהול ותרופות) כדי לצלוח את חווית הטיסה בשלום.
לעיתים קרובות, תחושת הפחד מתחילה לקראת הטיסה. החשש מוצא את ביטויו בחוסר שקט, מחשבות טורדניות, פחד וקשיי שינה. חרדות טיסה עלולה להוביל את האדם להימנע מטיסות דבר אשר עלול לפגוע בקריירה, בקשרים הבינאישיים ובאיכות החיים.
פעמים רבות חרדות מטיסה מלוות בתחושות אשמה ובושה. תחושת חוסר נעימות כלפי הסובבים על כך שממעטים לטוס או על כך שחווית הטיסה איתם אינה פשוטה.
הסיבה המדויקת להתפתחות חרדה מטיסה אינה ידוע.
הרבה פעמים חרדות טיסה מתפתחות כתוצאה מחוויית טיסה שלילית בעבר. כיס אוויר, סערה בטיסה, תקלה במטוס, עלולים לייצר למידה עמוקה שטיסה היא דבר מסוכן. זו אינה למידה רציונאלית אלא למידה רגשית עוצמתית שמשפיעה על האדם באופן העמוק ביותר.
למידה זו לא חייבת להיות כתוצאה מחוויה אישית. לדוגמא, פיגועי 11 בספטמבר העלו את מפלס החרדה מפיגועי טרור בטיסה. תאונות של חברות טיסה שונות שדווחו בחדשות העלו את הפחד מאפשרות של התרסקות אווירית.
חרדת טיסה עלולה להתפתח גם בשל קושי לאבד שליטה. בטיסה אין לנו את היכולת לנהל את המצב ואיננו יודעים מה קורה. אנו תלויים לחלוטין בטייס, בצוות הטכנאים שעבד על המטוס, במזג האוויר ובמנוע שאמור להעביר אותנו אלפי קילומטר באוויר. על כל אלו אין לנו שליטה. מחשבות אלו מייצרות תחושת חוסר אונים וחרדה.
חרדת טיסות עשויה להופיע גם אצל אנשים המתמודדים עם קלאוסטרופוביה או פחד גבהים ובכך היא מהווה תסמין נוסף של הפרעות החרדה עמן מתמודד האדם.
ד"ר ענבר כהן מעניקה מענה טיפולי ממוקד עבור מצבים של חרדה. בקליניקה אנו מטפלים במגוון רחב של חרדות כמו: התקפי חרדה בלילה, חרדות בהריון, חרדה חברתית, חרדה ממחלות ועוד.
חבל על הסבל המיותר. צרו קשר ותקבעו פגישה ראשונית בטלפון 052-6909091 ניתן גם להשאיר פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
חרדת טיסה מפעילה את מערכת "הילחם או ברח" (Fight or Flight) של הגוף גם כאשר אין סכנה ממשית. התסמינים משתנים מאדם לאדם ויכולים להופיע ימים או שבועות לפני הטיסה עצמה. כדי להבין טוב יותר את מה שאתם חווים, ריכזנו את התסמינים המרכזיים בטבלה הבאה.
טבלת תסמיני חרדת טיסה והביטוי שלהם:
| מישור התסמין | תסמינים פיזיולוגיים ורגשיים | דוגמאות |
| תסמינים פיזיולוגיים | דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד, תחושת מחנק, בחילות, אי-נוחות בבטן, סחרחורת ומתח שרירים מוגבר | קושי לישון בלילות שלפני הטיסה, אי-שקט מוטורי, צורך תכוף לגשת לשירותים במהלך ההמתנה או הטיסה |
| תסמינים קוגניטיביים | מחשבות טורדניות – עיסוק במה עלול להשתבש בטיסה ואיך זה ישפיע על הקרובים, הצפת תרחישי אימה | מחשבות כגון: "מה אם המטוס יתרסק?", "איך אני אשרוד את הטיסה?", קריאה מופרזת על תאונות אוויר, חיפוש ממושך אחר נתוני בטיחות או לחלופין התעלמות מלאה מכל קשר לטיסה |
| תסמינים התנהגותיים | תחושת חוסר אונים, דחף עז לברוח מהמקום או לבטל את הנסיעה ברגע האחרון, הימנעות מטיסות | הימנעות מהזמנת טיסות, שימוש באלכוהול/תרופות הרגעה ללא פיקוח, דרישה לשבת במקומות ספציפיים (ליד המעבר/היציאה) |
*העצות המופיעות במאמר זה אינן מחליפות טיפול מקצועי בחרדה. אלו הן הצעות ראשוניות בלבד להתמודדות עם חרדת טיסה. התנסו בהצעות השנות ובדקו מה עובד לכם ומה לא.
לטפל – ראשית, הסכנה הגדולה ביותר בהפרעות חרדה היא לפתח התנהגות הימנעותית.
הימנעות מטיסות רק תשמר את הפחד מהן ותגדיל את תחושת חוסר האונים וחוסר התקווה להצליח לשנות את התחושה כלפיי טיסות. אז נכון, אפשר לחיות חיים שלמים בלי לטוס אבל יש לכך מחיר גבוהה. לא לצאת לטיולים בחו"ל, להתפשר על עבודה שאינה דורשת טיסות וכל המשתמע מכך. לכן, ההמלצה החשובה ביותר היא לא לוותר לעצמכם. בין עם עבודה עם איש מקצוע באמצעות שיחות, בין עם התייעצות עם רופא המשפחה מצאו את הדרך להתמודד עם הפחדים. אין הכוונה לטוס ולסבול כל הדרך. אנחנו לא נמצאים במלחמה עם עצמנו. ההפך. המשמעות של טיפול היא למצוא דרך לרפא את הפחדים ולאפשר לנו להנות ממה שיש לחיים להציע.
למדו הרפיה – לחרדה יש מרכיב פיזי משמעותי. היכולת לזהות כיצד החרדה מופיעה בגוף, איפה היא נמצאת בגוף, מה הקצב שלה ומה ה"דיבור הפנימי שלה" (המחשבות שהיא מביאה איתה) יעזרו לפתח דרכים ללמוד הרפיה. הרפיית הגוף והרפיית הנפש. תרגלו טכניקות הרפיה שונות וגלו מה עובד הכי טוב עבורכם. ייתכן שתרצו להוריד לפלאפון קטע מהאינטרנט של דימיון מודרך שעוזר לכם ולהביא אותו עמכם לטיסה.
למדו על מטוסים – במקום לעשות מחקרים על תאונות מטוס, למדו עד כמה מטוס הוא דבר בטוח ומשוכלל עם מערכות ניווט, בקרה ובטיחות גאוניות. מטוסים לא סתם נופלים (אפילו שבתקשורת אוהבים לצייר זאת כך), מטוסים לא סתם מפסיקים לתפקד ובטח ובטח לא מתפרקים. אלו הם כלים עם כוח, טכנולוגיה ובטיחות. צוותי התעופה מיומנים ביותר ועוברים הכשרות ומבדקים לאורך השנה.
ציפייה לסכנות – זהו את המחשבות של "מה יקרה אם…". אל תאבקו במחשבות אלו אלא רק תזהו אותם כחלק ממחשבות הפחד והחרדה. תנו להן מקום ואפשרו להן לעבור (כמו שמעבירים מיילים לתיבת האשפה). במקום זה צרו לעצמכם תמונה דימיונית של כיצד אתם נינוחים במטוס והכי חשוב – מה יסמן לכם שהטיסה עברה בשלום ועכשיו הגיע החלק המהנה – איך תהנו מסיום הטיסה ומכך שעכשיו אתם יכולים לנוח ולהנות.
ללכת לטיפול – הדרך הטובה ביותר היא לעבוד עם איש מקצוע. בטיפול בחרדת טיסה ישנה התייחסות למחשבות הספיציפיות עמן אתם מתמודדים וכן עבודה שיטתית ומסודרת שמטרתה לגרום לשינוי להיות יעיל, עיקבי ועד כמה שניתן אוטומטי.
כאשר ניגשים לטפל בחרדת טיסה באופן מקצועי, קיימות מספר גישות מבוססות מחקר שנמצאו יעילות במיוחד:
אצל חלק מהאנשים הפחד פוחת עם הזמן, במיוחד אם הם ממשיכים לטוס וחווים שוב ושוב טיסות שבהן החרדה עולה — אך הם מגלים שהם מסוגלים להתמודד והיא חולפת. מחקרי מעקב על פוביות מצביעים על כך שגם ללא טיפול יכולה להתרחש החלמה או ירידה בחומרה. מצד שני, אין דרך לנבא מראש אצל מי החרדה תעלם מעצמה.
חשוב לדעת שפוביות ספציפיות נוטות לעיתים להיות כרוניות, במיוחד כאשר האדם מתחיל להימנע. ההימנעות מקלה בטווח הקצר, אבל אינה מאפשרת למוח ללמוד שהמצב ניתן להתמודדות.
לכן יש הבדל גדול בין "לא עברתי טיפול אבל המשכתי לטוס" לבין "הפסקתי לטוס כדי לא להרגיש חרדה". הראשון עשוי ליצור מעין חשיפה טבעית ואילו השני עלול לשמר ואף לחזק את הפחד.
כשחרדת הטיסה כבר גורמת לביטול טיסות, סבל משמעותי לפני כל נסיעה או צורך בהתנהגויות ביטחון רבות, אין יתרון מיוחד בלחכות שהיא תחלוף מעצמה. טיפולי CBT וטיפולים מבוססי חשיפה נמצאויעילים מאוד בפוביות ספציפיות, ובחרדת טיסה קיימים גם מחקרים שבהם טיפול קצר יחסית הוביל לשיפור משמעותי.
חשש או סקרנות קלה לקראת טיסה הם טבעיים לחלוטין. מנגד, חרדת טיסה היא עוצמתית, מלווה בתסמינים גופניים קשים (כמו התקף חרדה), פוגעת באיכות החיים ומובילה להימנעות מטיסות או לסבל רב במהלך הטיסה עצמה.
במידה ואינכם נדרשים לטוס לעיתים קרובות, לקיחת תרופת הרגעה יכולה להיות פתרון מצוין. עם זאת, שימוש באלכוהול או בתרופות הרגעה ללא יעוץ רפואי אינו מומלץ. אלכוהול עלול להחמיר את תחושת החרדה והבחילות ותרופות הרגעה ללא ליווי מקצועי עשויות ליצור תלות.
טלטולים (טורבולנציה) הם טריגר שכיח מאוד לחרדת טיסה. המטרה היא לא לשכנע את עצמנו ש"אני לא מפחד" אלא לעבור את הטלטול בלי שהפחד יהפוך לפאניקה.
טיפול ממוקד בחרדת טיסה הוא בדרך כלל טיפול קצר מועד. מטופלים רבים מדווחים על הקלה משמעותית ושיפור ביכולת להתמודד עם הטיסה כבר לאחר מספר מפגשים בודדים, בהתאם לעוצמת החרדה ולמורכבויות נוספות, במידה וקיימות. חרדת טיסה יכולה להיחלש ואף להיעלם ללא טיפול פורמלי, אבל אי אפשר לסמוך על כך שיקרה.
איך מטפלים בחרדת טיסה? בקליניקה של ד"ר ענבר כהן, טיפול בחרדות טיסה המותאם למבוגרים. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר ענבר כהן כבר עכשיו ולתאם פגישה. צלצלו למספר טלפון 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
