חרדה ממחלות, או בשמה המקצועי – חרדת בריאות, היא הפרעה בה האדם מתמודד עם דאגה מופרזת לגבי מצבו הבריאותי. קיים עיסוק אובססיבי עם מיחושים ותופעות פיזיולוגיות, הגם שגרתיות וטבעיות. הרגעה מרופא שהכל תקין ואין כל מחלה באופק לא מספקת לאדם מנוח. מה אם הרופא טעה? מה אם הבדיקה לא מהימנה? מה אם התחיל משהו אחר? כל אלו מנקרים במחשבתו של האדם החרד ולא נותנים לו שלוות נפש.
תסמינים של חרדת בריאות כוללים התעסקות בלתי פוסקת בתחושות הגוף ומתן פרשנות קטסטרופלית לתופעות פיזיולוגיות שונות. קיימת פנייה לבדיקות רפואיות שונות וחוסר התרצות לאחר קבלת התשובה. ישנו חשש בלתי פוסק ממחלות לא מאובחנות, מתוצאות בדיקה לא מהימנות ומטעות בפרשנות של הרופאים. קיימת התעסקות רבה בנושאי בריאות וחולי והפחד מהידבקות במחלות עלול להוביל להימנעות ממקומות ומסיטואציות שונות. כל אלו מובילים לפגיעה בשגרת החיים ובאיכות החיים של האדם ושל משפחתו.
רצון לשמור על הבריאות, ביצוע בדיקות תקופתיות והקשבה לגוף הם התנהגויות נורמליות ורצויות. עם זאת, בחרדת בריאות (היפוכונדריה), הקו התוחם בין ערנות בריאה למצוקה רגשית מטושטש. כדי לעזור לכם לזהות היכן הדאגה הופכת למנגנון המנהל את החיים, הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים:
מאפיין | מודעות בריאה | חרדת בריאות |
התגובה למיחוש פיזי | תשומת לב לסימפטום יוצא דופן ופנייה לרופא במידת הצורך | סריקה אובססיבית של הגוף ופרשנות של כל כאב קל או דופק מהיר כסימן למחלה סופנית |
התגובה לבדיקות רפואיות | תחושת הקלה ורווחה ברגע שהרופא קובע שהכל תקין | הקלה זמנית קצרת מועד שלאחריה צפים ספקות ("אולי הם פספסו משהו?", "אולי המעבדה טעתה?") |
התנהגות ברשת (ד"ר גוגל) | חיפוש ממוקד אחר מידע רפואי רשמי וסגירת המסך | "גלישת חרדה" – שעות של חיפוש פורומים וסימפטומים המגבירים את תחושת הדאגה |
השפעה על שגרת היום-יום | הבריאות היא חלק מהחיים אך אינה מונעת תפקוד, עבודה או בילויים | פגיעה קשה באיכות החיים, קושי להתרכז, הימנעות ממפגשים (פחד מזיהומים) ועיסוק בלתי פוסק בנושא |
חרדת בריאות אינה נובעת מ"פינוק" או מדמיון מפותח, מדובר במנגנון נפשי עמוק שלעיתים קרובות מתפתח בעקבות מספר גורמים מרכזיים:
לעיתים לאדם שמתמודד עם חרדת בריאות יש התנגדות להגיע לטיפול. אחד המכשולים לפנייה לטיפול נפשי הוא הקושי של האדם לקבל שהוא מתמודד עם הפרעה נפשית ולא עם מחלה פיזית. מכשול זה הוא בעיה של ממש כיוון שטיפול נפשי יכול לתת מענה טוב מאוד לחרדה ממחלות.
טיפול בחרדות עם ד"ר ענבר כהן משלב טכניקות מעולמות תוכן שונים במטרה ליצור שינוי ממוקד, מהיר ויעיל שנשמר לאורך זמן. לעיתים השלב הראשון הוא פסיכו-חינוכי כלומר מתן ידע על ההפרעה. זהו שלב חשוב מאוד כיוון שבחרדת בריאות האדם חרד בעיקר לבריאותו הפיזית ומתקשה לקשר את המצוקה דווקא לעולם הנפש. הבנה של ההפרעה הנפשית והמנגנון בה היא פועלת תגביר את שיתוף הפעולה וההתמדה בטיפול. שני מרכיבים שהם קריטיים בהצלחת התהליך.
איך משנים דפוסי חשיבה מוטעים לגבי הגוף?
כיוון שהרבה מהמצוקה בחרדה ממחלות נובעת ממתן פרשנות שגויה לחוויות גופניות נורמליות, נגלה ביחד מהם דפוסי החשיבה שמובילים לתחושה של חולי ומצוקה ונלמד כיצד לערער על אמיתיותן ולאמץ דרכי חשיבה אדפטיביות יותר. שינוי המחשבות והיחס למחשבות יצור שיפור כמעט מידיי במצב הרגשי.
כיצד גישת ACT והטיפול הנרטיבי עוזרים ליצור היפרדות מהמחשבות?
באמצעות טכניקות מגישת הטיפול ACT והטיפול הנרטיבי נלמד כיצד המחשבות נעות בתודעה שלנו וכיצד ליצור היפרדות ביננו לבינן. הרי בסופו של דבר איננו רק המחשבות שלנו. אנחנו הרבה, הרבה יותר מכך. נתרגל כיצד לא להישאב לעולם המחשבות הקטסטרופליות וגם לא להישאב למצוקה הרגשית. נלמד להקטין את האחיזה של כל אלו ולאפשר חיים מלאי הגשמה מתוך חיבור לערכים ולדברים שחשובים לנו באמת בחיים. זהו מקום של המחויבות שלנו לחיינו כפי שאנו רוצים אותם.
מה תפקידן של טכניקות ה-NLP ביצירת שינוי עמוק?
באמצעות שימוש בטכניקות של NLP נשנה את מרכיבי הייצוגים הפנימיים של חולי ובריאות. עבודה עם טכניקות אלו יעזרו לשינוי להיות מהיר יותר ואוטומטי. NLP מאופיין בעבודה נעימה, מהנה, מעצימה שמייצרת שינוי ברמות העמוקות יותר בתודעה.
מאילו גורמים מושפע קצב ההתקדמות בטיפול?
אנו עוסקים בבני אדם. כל אדם מגיע לטיפול עם רקע שונה, עם רמה שונה של חרדה, עם מערכות תמיכה שונות, עם מבנה אישיות ייחודי לו ועם מורכבות חיים משלו. גם הבשלות לשינוי שונה מאדם לאדם. כתוצאה, קשה להאריך מראש כמה פגישות ידרשו לשינוי.
עדיין, הגישות מתוכן עובדת ד"ר ענבר כהן, הן קצרות טווח. הן מכוונות לעבודה ממוקדת, אפקטיבית וקצרה. יעידו על כך המטופלים הרבים שכבר ליוותה בהצלחה. באופן כללי, ככל שאדם מוכן לשינוי, מוכן לשתף, להתנסות ולתרגל בין הפגישות את המשימות השונות כך קצב השינוי והריפוי מהירים יותר.
מהי תדירות המפגשים המומלצת?
ההמלצה היא להיפגש פעם אחת בשבוע עד להשגת הטבה משמעותית במצב החרדה ובאיכות החיים. לאחר מכן נעבור לפגישה אחת לשבועיים לוודא שאכן השינוי שהושג יציב.
לד"ר ענבר כהן ניסיון רב בטיפול בחרדות. אבני היסוד בעבודה עם ד"ר ענבר כהן, הם עבודה מתוך העצמה, אופטימיות ואמונה גדולה בכוחות ובמשאבים הקיימים בכולנו.
לקביעת פגישה ראשונה צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091 או השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם. המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
