התקף חרדה בלילה הוא מצב בו האדם מתעורר לתוך תחושה של פחד אימים – הרגשה קיצונית של פחד המלווה בתחושות פיזיולוגיות קשות: נשימה מהירה, דופק מהיר, הזעה, תחושה שעומדים להתעלף, סחרחורת. התחושה היא שמשהו נורא עומד לקרות – איבוד שליטה, מוות ולעיתים אפילו לא יודעים להסביר מה בדיוק קרה אלא רק תחושה פנימית שמשהו רע עומד לקרות אך לא ברור מה.
בשל הביטוי הפיזי של ההתקף, האדם עלול לחשוד שהוא חווה התקף לב או מחלה קשה אחרת, דבר שמגביר את תחושת האימה. התחושה היא של איבוד שליטה עד כדי איבוד הדעת.
למרות שמשך ההתקף מוגבל בזמן, בשל עצימות החוויה, האדם יתקשה לחזור לישון והחוויה תותיר בו רושם עמוק עד כדי כך שהוא עשוי לפתח פחד מפני התקף החרדה עצמו.
פחד זה עלול להוביל לפיתוח של התנהגות הימנעותית – הימנעות מללכת למקומות הומי אדם, הימנעות מללכת למקומות שלא ניתן לצאת מהם מהר ועד כדי חשש לצאת מהבית.
לחץ – אירועי חיים מלחיצים או תחושת לחץ כרונית עשויים להוביל, בסופו של דבר, להתפתחות של הפרעת חרדה.
ירידת לחץ – לפעמים אירועי החרדה מופעים דווקא לאחר תקופה של מאמץ, דווקא כאשר ניתן להתחיל "לשחרר" ולהוריד את מפלס הלחץ והעשייה.
שימוש בחומרים שונים – ריבוי שתיית קופאין, שימוש בקנאביס (גראס, חשיש, "ירוק").
התקף חרדה בלילה – סגנון חשיבה – מתן פרשנות מוטעה לחוויה הגופנית עלולה להחמיר את התקף החרדה ולהוביל לפחד מפני התקפי חרדה חוזרים.
לדוגמא: אדם מתעורר בלילה ומרגיש נשימה מואצת, דופק מהיר, תחושת סחרחורת וחולשה.
אם האדם יגיד לעצמו – "אוי ואבוי!!! אני עומד להתעלף! הגוף שלי קורס! משהו נורא עומד לקרות! " סביר להניח שעוצמת החרדה תעלה מאוד. לעומת זאת, אם הדיבור הפנימי יהיה שונה – "אני נושם מהר ומרגיש את הדופק- זה אומר שאני מאוד מתרגש. אני במאמץ. נשימה ודופק מהיר מתרחשים גם כאשר אני רוקד ורץ. זה סימן שאני מתרגש וצריך להירגע" – החוויה תהיה שונה לחלוטין.
באופן דומה: חשיבה בסגנון "הנה מגיע התקף חרדה! אני לא אעמוד בזה! אין לי יותר כוחות נפשיים!" תוביל לתוצאה שונה לגמרי מאשר התוצאה של חשיבה בסגנון "הנה מגיע התקף חרדה. אני מזהה את הסימנים – הנשימה, החולשה…. אני יודע שזה התקף ושהוא עובר… זה כמו גל שעולה ומתגבר ואחר כך יורד ומתפוגג… כבר עברתי בעבר גלים שכאלה ואני יכול לעבור גם את זה… מה אני יכול לעשות כדי להקל על עצמי? איך אני יכול להתבונן בגל בלי להיכנס לתוכו?".
לפעמים לא ניתן להצביע על הגורם המיידיי להתקף החרדה בלילה. לעיתים יש צורך להתבונן בצורה רחבה ועמוקה יותר בחיים ולהבין מה קורה כרגע בחיים שמוביל לכך שמערכת האזעקה הפנימית הפעילה אזעקת שווא.
נכון, מערכת האזעקה פועלת בצורה לא מכוונת – חזקה מידיי, צורמת מידיי, מטרידה מידיי, אך עדיין היא רוצה להגיד לנו משהו.
היכולת לעצור בחיים ולהגיד "מה החרדה מנסה להגיד לי? איזה מסר קיים שם עבורי?" עשוי לשפוך אור ולהוביל למסקנות חשובות מאוד שיובילו לפתרון הבעיה. פעמים רבות כדאי לעשות ברור זה עם איש מקצוע.
אנשים רבים שואלים מדוע החרדה "תוקפת" דווקא כשהגוף אמור להירגע. המנגנון הפיזיולוגי והרגשי בלילה שונה מאוד מזה של השעות הפעילות ביום:
מה ההבדל בין התקף חרדה לילי רגיל לבין התקף המתרחש אצל חיילים והלומי קרב (PTSD)?
עבור חיילים, משוחררים המתמודדים עם פוסט-טראומה (PTSD) או תגובות קרב, התקפי חרדה בלילה נושאים אופי ייחודי ועוצמתי במיוחד.
כדי להבין את ההבדלים והמאפיינים, ריכזנו את עיקרי דפוסי ההתקף בטבלה הבאה:
מאפיין ההתקף | התקף חרדה לילי ראשוני (פניקה) | התקף חרדה לילי אצל חיילים והלומי קרב (PTSD) |
מקור ההתקף | פרשנות מוטעה של שינויים פיזיולוגיים רגילים בזמן מעבר בין שלבי שינה | עוררות יתר של מערכת העצבים עקב זיכרון טראומטי, סיוטי לילה או פלאשבקים |
תחושת הזמן והמקום | האדם יודע שהוא במיטתו ובביתו אך חווה פחד עז מאיבוד שליטה, מוות או התקף לב | דיסוציאציה ודיס-אוריינטציה: האדם עלול להתעורר בתחושה שהוא נמצא בחזרה בשדה הקרב, תחת אש או באירוע המבצעי |
תגובה גופנית התנהגותית | דופק מהיר, הזעה, קוצר נשימה, קושי להירגע | דריכות-יתר קיצונית, קפיצה מהמיטה, תגובות אגרסיביות או הגנתיות אוטומטיות, הזעת לילה קשה. |
השפעה על שגרת השינה | פחד מנפילה חזרה לשינה שמא ההתקף יחזור ("פחד מהפחד") | סיוטים חוזרים ונשנים, הימנעות ממושכת משינה (שינה קטועה מאוד), צורך באור או בשמירה על פתחי הבית |
הערה חשובה: עבור חיילים והלומי קרב, הטיפול מתמקד לא רק בוויסות החרדה והנשימה, אלא גם בעיבוד הזיכרון הטראומטי בסביבה בטוחה ומכילה, כדי לאפשר למערכת העצבים להבין שהאירוע המאיים הסתיים.
כפי שתיארנו החוויה של התקף חרדה היא עוצמתית ומאיימת. כתוצאה, האדם עשוי לנסות להימנע בכל מחיר מלחוות את אותה החוויה שנית. פתרון זה אינו פתרון כלל כיוון שהוא מוביל לפיתוח דפוסי התנהגות הימנעותיים שמובילים לפגיעה רחבה בחיי האדם. לכן במידה וההתקפים חוזרים חשוב מאוד לפנות לטיפול נפשי.
הטיפול הנפשי עשוי להיות באמצעות תרופות הניתנות על ידי פסיכיאטר או טיפול בחרדה באמצעות טיפול שיחתי עם מטפל. במצבים מסוימים הטיפול המומלץ הוא טיפול משולב – טיפול תרופתי (שמאפשר הרגעה של המערכת) עם טיפול שיחתי המאפשר בניית אסטרטגיית התמודדות יעילה וריפוי השורשים שהובילו להתפתחות הפרעה זו.
במהלך הטיפול בחרדות עם ד"ר ענבר כהן אנו מבררים מתי החרדה נכנסה לחיים, מבררים (עד כמה שניתן) מה אפשר לה להיכנס? מה ממשיך להזין אותה כיום? מה מגביר אותה? מה מחליש אותה? מזהים את התסמינים של החרדה ומה סגנון החשיבה שמלווה אותה. לומדים דרכי הרגעה והרפיה. מפתחים אסטרטגיות חשיבה והתנהגות חדשות אשר מסיעות לאדם להשיג שוב שליטה על חייו.
לקבלת פרטים ולתאום פגישה עם ד"ר ענבר כהן צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091 או השאירו את פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
* ההמלצות המופיעות במאמר הן הנחיות כלליות ואינן מחליפות טיפול עם איש מקצוע.
ההמלצה החשובה ביותר היא שאם אתם סובלים מחרדות עליכם לפנות לאיש מקצוע. איש המקצוע ידע "לתפור" מענה המותאם למאפיינים הייחודיים לבעייה איתה אתם מתמודדים ויעזור לכם לטפל בשורש הבעיה שהוביל להתפתחות החרדה.
נסו את ההמלצות המופיעות כאן. בידקו מה עוזר לכם יותר, מה יעיל ומה שלא – התעלמו. זהו המסע שלכם להכיר את עצמכם ולדעת מה עוזר ומתאים לכם.
לא. למרות שההרגשה קשה ומלווה בדופק מואץ, לחץ בחזה ותחושת מחנק, התקף חרדה אינו מסוכן ואינו גורם להרס פיזי, לנזק לבבי או לאובדן שפיות. זוהי הפעלה עוצמתית של מערכת ההגנה הפיזיולוגית של הגוף (תגובת "הילחם או ברח") בתגובה לאזעקת שווא.
ראשית, לא להילחם בתחושה ולא לנסות להכריח את עצמכם לחזור לישון מיד. קמו מהמיטה, הדליקו אור רך, שתו מעט מים, והזכירו לעצמכם בקול רם או בלב: "זהו התקף חרדה, הוא אינו מסוכן, והוא יעבור תוך כמה דקות". התמקדו בהארכת הנשיפה ובקרקוע (נגיעה בחפץ קשיח, דריכה על הרצפה ברגליים יחפות).
אם התקפי החרדה בלילה חוזרים על עצמם, אם מתפתחת חרדה לקראת השעה שבה הולכים לישון (פחד מהשינה), או אם התופעה משפיעה לרעה על התפקוד ביום, על מצב הרוח או על הבריאות הכללית – מומלץ מאוד לפנות לטיפול מקצועי.
שמרו על רוגע ודיבור בקול נמוך ורגוע. אל תפתיעו אותם במגע פתאומי (במיוחד אצל הלומי קרב). הזכירו להם איפה הם נמצאים, שהם בבית ובטוחים, והציעו להם מים או ללוות אותם לנשימות איטיות. הימנעו מלחץ או מפתרונות אינסטנט – פשוט היו נוכחים ומרגיעים.
בהחלט. טיפול CBT הוא מבוסס מחקר ונמצא יעיל ביותר בהפחתת התקפי חרדה בלילה. הטיפול מעניק כלים לזהות ולשנות את הדיבור הפנימי המפחיד, מפחית את ה"פחד מהפחד", ומקנה טכניקות להרפיה וויסות המערכת הפיזיולוגית לפני השינה ובזמן ההתעוררות.
אם אתם סובלים מהתקפי חרדה בלילה ומרגישים מוכנים לטפל ולשפר את איכות החיים, אתם מוזמנים להתחיל תהליך שינוי עם ד"ר ענבר כהן.
ד"ר ענבר כהן, בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם משברי חיים, מצבי חולי, חרדה ודיכאון. הקליניקה מספקת סיוע, טיפול וייעוץ במגוון סוגיות אישיות כמו התמודדות עם לחץ וכעס, דימוי עצמי, התמכרויות, בעיות דחיינות ומערכת יחסים רעילה. המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר ענבר כהן ולתאם פגישה, התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
