ראשי » שאלות ותשובות בנושא חרדה
חרדה היא תגובה של מערכת העצבים לאיום שנתפס כמסוכן. חרדה היא מערכת הגנה שיצאה מאיזון.הבעיה מתחילה כשהאיום אינו ממשי, אבל הגוף מגיב כאילו כן, הלב דופק, הנשימה מתקצרת, המחשבות רצות קדימה. זו חוויה מאוד גופנית, לא רק מחשבתית. כאשר חרדה הופכת כרונית ומשתקת היא דפוס שנלמד, שמבקש התערבות טיפולית עמוקה ולעיתים גם התייחסות ביולוגית.
חרדה מופיעה גם כשאין סכנה אמיתית, משום שהמערכת שמזהה סכנה אינה פועלת לפי היגיון – אלא לפי למידה, זיכרון ומשמעות.
המוח לא שואל האם יש סכנה עכשיו, אלא האם משהו כאן מזכיר לי מצב שבו לא הייתי בטוחה.
מספיק דמיון, רמז, תחושה גופנית, מחשבה או מצב בינאישי שמפעילים זיכרון רגשי – והמערכת נכנסת לפעולה כאילו הסכנה כבר כאן.
בעיניי, חרדה “שווא” איננה באמת שווא. היא תגובה אמיתית לחוויה פנימית אמיתית, גם אם המציאות החיצונית בטוחה.
חרדה מתבטאת לעיתים בדופק מואץ, לחץ בחזה, קוצר נשימה או סחרחורת. יש אנשים שחווים מתח בשרירים, כאבי בטן או עייפות קיצונית, הגוף נכנס למצב דריכות מתמשך, התחושות האלו יכולות להיות מאוד מפחידות, אבל הן אינן מסוכנות, הן חולפות כשמבינים מה קורה.
חרדה מצמצמת את שדה הראייה המנטלי, המוח מחפש סכנה, תרחישים גרועים ו”מה אם”. המחשבות הופכות קיצוניות וקטסטרופליות, קשה להרגיע את עצמך דרך היגיון בלבד, כי זו לא בעיה של חשיבה, אלא של ויסות.
פחד הוא תגובה לאיום ברור ומיידי. חרדה היא תחושת איום כללית, לעיתים בלי מקור ברור.
היא מתמשכת, מפוזרת ומעייפת, לעיתים האדם יודע “בשכל” שאין סכנה, אבל הגוף לא נרגע – ההבחנה הזו חשובה כדי לדעת איך לגשת לטיפול בחרדה
כשאנחנו נלחמים בחלקים שקיימים בתוכנו אנחנו יוצרים חוסר הרמוניה פנימית. החרדה זקוקה קודם כל להרגעה, לא למאבק, קבלה אינה ויתור, היא אסטרטגיה טיפולית, כשמורידים התנגדות, המערכת מתחילה להירגע.
חרדה פורחת במקומות שבהם יש חוסר שליטה, אנשים חרדתיים מנסים לעיתים לשלוט במחשבות, ברגשות או בסביבה, אבל החיים אינם ניתנים לשליטה מלאה. בטיפול לומדים לשהות גם באי-ודאות וזה מפחית חרדה באופן עמוק.
חרדה עלולה לגרום להימנעות ממקומות, אנשים או מצבים שהאדם תופס כטריגר להתפרצות התקף חרדה ולכן לעיתים היא פוגעת בעבודה, בזוגיות או בלימודים. יש עייפות מתמשכת מהמאמץ להחזיק את הכוחות ולהתמודד ולכן העולם מצטמצם בהדרגה. טיפול מאפשר להרחיב אותו מחדש.
חרדה היא ביטוי של קושי בוויסות רגשי, הרגש עולה מהר מדי ובעוצמה גבוהה מדי. אין מספיק כלים להרגעה פנימית, לכן עבודה על ויסות רגשי היא בסיסית בטיפול בחרדה. זו לא רק שיחה, זו למידה גופנית ורגשית.
נשימה עמוקה ואיטית משפיעה ישירות על מערכת העצבים, היא מאותתת למוח שאין סכנה מיידית.
זה לא “טריק”, אלא תגובה פיזיולוגית מוכחת. תרגול עקבי יוצר שינוי ארוך טווח. זו אחת המתנות הפשוטות והיעילות ביותר שאדם יכול לתת לעצמו.
לעיתים קרובות כן. חוויות של חוסר ביטחון, נטישה או הצפה רגשית נשמרות בגוף, החרדה היא הדרך של המערכת להגן. גם אם האדם לא זוכר אירוע ברור, הגוף זוכר. יחד עם זאת חרדה עשויה להיווצר גם מחוויות ההווה.
הטיפול יוצר מרחב בטוח שבו אפשר לפגוש את החרדה בלי להיבהל. דרך רכישת מיומנויות התמודדות ועבודת עומק – המערכת נרגעת, נלמדים כלים להתמודדות ולא רק הבנה, עם הזמן החרדה מאבדת מכוחה והאדם מרגיש פחות מנוהל על ידה.
המטרה אינה להעלים חרדה, אלא לשנות את היחסים איתה. כשהחרדה כבר לא מפחידה, היא נחלשת.
יש אנשים שחווים ירידה משמעותית מאוד ואחרים לומדים לחיות איתה בלי שהיא מנהלת אותם – שני המצבים הם הצלחה טיפולית.
ביקורת עצמית מגבירה חרדה, חמלה עצמית מרגיעה את המערכת, כשאני מפסיקה להילחם בעצמי, משהו נרגע. זו מיומנות נרכשת, לא תכונה מולדת והיא קריטית להחלמה.
אתה לא מקולקל, המערכת שלך מנסה להגן עליך, אפשר ללמוד דרך אחרת לחיות, רגועה ובטוחה יותר.
חרדה ניתנת להבנה, לוויסות ולשינוי ואתה לא צריך להתמודד איתה לבד.
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו
לטלפון שמספרו 052-6909091