ראשי » איך מטפלים בחרדה?
מבין כל הבעיות, הקשיים והאתגרים הנפשיים, חרדה היא השכיחה ביותר.
קיימים סוגים שונים של חרדה כגון: חרדת נטישה (פחד מפני פרידה או אובדן של קשר משמעותי קרוב), הפרעת חרדה כללית (דאגה מתמשכת ומוגזמת מגורמים שונים כגון בריאות, בטחון, כסף), חרדה חברתית (פחד מסיטואציות חברתיות), אגורפוביה (פחד משימוש בתחבורה ציבורית, מהימצאות במקומות הומי אדם או ממקומות סגורים או מבודדים מפחד שיתרחש התקף חרדה ולא ניתן יהיה להימלט מהמקום), פוביה (פחד מאובייקט ספציפי כגון: מעליות, כלבים, חרקים) ועוד.
במציאות המודרנית המונחים "לחץ" ו"חרדה" משמשים לעיתים קרובות כמילים נרדפות, אך יש ביניהם הבדל מהותי. לחץ (Stress) הוא תגובה לטריגר חיצוני מוגדר וברור – עומס משימות בעבודה, תקופת מבחנים, מעבר דירה או קושי כלכלי זמני. מדובר בחוויה מתישה, אך לרוב היא חולפת או פוחתת ברגע שהגורם החיצוני משתנה או כשהאירוע מסתיים.
לעומת זאת, חרדה היא תגובה פנימית מתמשכת שאינה תלויה בהכרח בגורם חיצוני מיידי. החרדה נשארת איתנו גם כשהעומס בעבודה יורד וגם כשהסביבה בטוחה והיא מתאפיינת בדאגה תמידית מפני העתיד ובחשש מקטסטרופות שעלולות לקרות. זיהוי המקור – האם מדובר בלחץ אמיתי מהחיים או במנגנון חרדתי עמוק יותר – הוא הצעד הראשון שעושים יחד בקליניקה כדי להתאים את הכלים המדויקים ביותר עבורכם.
פחד הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. למרות שאולי היינו רוצים להיות נטולי פחדים לחלוטין, הפחד משרת אותנו. אבולוציונית, בעבר, כאשר אדם נתקל בנמר, הפחד עזר לו לגייס את כוחותיו ולברוח במלוא המרץ. זהו חלק מהמנגנון המוכר לכולנו של "מלחמה, בריחה או קיפאון". מבחינה זו פחד הוא מנגנון ששומר עלינו. יש לו תפקיד חשוב.
העניין הוא שחרדה אינה פחד רגיל. חרדה היא תגובה רגשית עוצמתית שאינה בהלימה לגירוי בעולם החיצוני.
בסגנון החיים המודרני, ניפגש לעיתים רחוקות באריה או בנחש. אותו מנגנון שעוזר לנו להתמודד ביעילות עם גירויים מאיימים מיידים וחולפים עלול להיות מנגנון הרסני כאשר מתמודדים עם גירויים פנימיים וממושכים. בחרדה האדם מתמודד עם פחדים פנימיים, ממושכים ועיקשים שאינם בהלימה עם המציאות. התחושה היא כאילו מנגנון האזעקה התחיל לפעול, אבל זוהי אזעקת שווא כיוון שאין איום ממשי על חיי האדם.
כשאנחנו מרגישים מוצפים מעומס החיים, התגובה האוטומטית של רבים מאיתנו היא לנסות להילחם בתחושה הזו: לגעור בעצמנו ("למה אני לא מספיק כלום?", "למה אני תמיד נלחץ מכל דבר?"), לנסות להשתיק את המחשבות בכוח ("אני אתעלם מהמחשבה המטרידה ואתרכז רק במחשבות טובות!") או להכריח את עצמנו לעשות דברים שאין לנו כוח נפשי לעשות ("אני אלחם בזה! אני אעשה את מה שאני חושש ממנו דווקא!"). המאבק הפנימי הזה פועל כבומרנג.
המוח מפרש את המלחמה שלנו בתחושות הלחץ כעדות לכך שישנה סכנה אמיתית, ומגביר את הפרשת הורמוני הסטרס (כמו קורטיזול ואדרנלין). התפנית האמיתית בטיפול הרגשי מתרחשת כאשר מחליפים את עמדת המאבק בעמדה של חמלה, קשיבות וקבלה. כשאנו לומדים לתת מקום לתחושות הגוף ולמחשבות המודאגות, מבלי להיבהל מהן ומבלי לשפוט את עצמנו, הלחץ מאבד מהעוצמה שלו ומתפוגג בקצב הטבעי שלו.
חרדת ציפייה היא חרדה שמופיעה לפני אירוע עתידי, בעקבות המחשבה על מה שעלול לקרות – גם כאשר אין עדיין איום ממשי בהווה.
במילים פשוטות: האדם אינו מגיב למה שקורה עכשיו, אלא למה שהוא מדמיין שיקרה.
איך זה נראה?
לעיתים קרובות הפחד מהתקף החרדה עצמו הופכת להיות הדבר המפחיד ביותר.כתוצאה, האדם נכנס אט אט לתוך מעגל של חרדת הציפייה:
זהו מנגנון שמוכר היטב במודלים קוגניטיביים של חרדה והוא מסביר כיצד התנהגות של הימנעות משמרת את הבעיה.
כדי "להרגיש" במעט מה קורה בתהליך הטיפולי הטבלה הבאה מחלקת את תופעות הלחץ והחרדה לשלושה ערוצי חוויה מרכזיים ומציגה חלק מהכלים אותם לומדים בתהליך הטיפולי:
ערוץ המצוקה | ביטויים אופייניים בשגרה | ניסיון לא יעיל לפתרון | דוגמא לכלי יישומי ומיידי להפחתת עומס | מיקוד העבודה המשותפת בקליניקה |
הערוץ הגופני | דופק מואץ, נשימה שטחית ומהירה, כיווץ שרירים (בכתפיים או בלסת), חוסר שקט מוטורי, קשיי שינה | הגוף מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית (תגובת הישרדות) ומזרים אנרגיה לשרירים כדי להתמודד עם איום | תרגול נשימות להרגע, | למידת מיומנויות ויסות סומטי, שינוי הפרשנות של אותות הגוף ותרגול הרפיית שרירים פרוגרסיבית להחזרת תחושת הבטיחות לגוף |
הערוץ המחשבתי (קוגניטיבי) | מחשבות רצות, דאגנות בלתי פוסקת, קטסטרופיזציה (ציפייה לתרחיש הגרוע ביותר), קשיי ריכוז ומיקוד | המיינד מנסה לייצר "אשליה של שליטה" על ידי מחשבה חוזרת ונשנית על בעיות עתידיות פוטנציאליות | זיהוי המחשבות וחוסר הצמדות אליהן – להבין שהם רק "סיפור" ולא עובדה, ללמוד לזהות אותן ולבחור האם להאמין להם או לא | זיהוי עיוותי חשיבה נוקשים, החלפת החשיבה המאיימת בחשיבה גמישה ומציאותית והפרדת הזהות העצמית מהמחשבות שעוברות בראש |
הערוץ ההתנהגותי | הימנעות ממשימות או ממפגשים, דחיינות, הסתגרות או לחילופין – עשיית יתר תזזיתית ובקשת אישורים קבועה | ניסיון להפחית את רמת החרדה באופן מיידי באמצעות התרחקות מהגורם המלחיץ או ניסיון לשלוט בו לחלוטין | טכניקת קרקוע (5-4-3-2-1): עצירה במקום והצבעה על 5 חפצים סביבכם, 4 מרקמים שניתן לגעת בהם, 3 קולות שניתן לשמוע, 2 ריחות וטעם אחד. מחזיר את הקשב לכאן ועכשיו | פירוק הדרגתי של דפוסי הימנעות, בניית תוכנית חשיפה מבוקרת לטריגרים,והרחבה מחודשת של חופש הפעולה והתנועה בחיים |
יש להדגיש כי קיימות שיטות שונות לטיפול בחרדה ולכל אחת מהן יש המאפיינים, האיכויות והיתרונות שלה. ניתן לומר שהגורם המכריע בסופו של דבר הוא התגייסות של האדם – הנכונות לעבוד ולתרגל בהתמדה את הכלים הניתנים במהלך הטיפול. אין גלולת פלא שתעלים ביום בהיר אחד את החרדה, אלא צריך להתחייב לתהליך ולתרגל את הכלים והמשימות שניתנים במפגשים. עם העבודה הפנימית ניתן בהחלט לשפר את המצב, להסיר משמעותית את המגבלות ולחוות רווחה פנימית גדולה בהרבה על כל המשתמע מכך לגבי החיים.
בטיפול נעבוד בשלושה מישורים במקביל:
מישור קוגניטיבי (מחשבות)
מישור רגשי
מישור התנהגותי
המישור הקוגניטיבי עוסק באופן בו האדם מייצג את המציאות בעולמו הפנימי. נתייחס למערכת המחשבות והאמונות שהאדם מחזיק לגבי המציאות. בדומה לטיפול קוגניטיבי, גם כאן יש התייחסות לעיוותי חשיבה שמובילים לחווית חרדה אצל האדם.
עיוותי החשיבה אופיינים בחרדה:
הטיפול עובר דרך זיהוי ושינוי הייצוגים הפנימיים ודרכי החשיבה המפעילים את מנגנון החרדה אצל האדם. מתחילים לערער את סגנון החשיבה הנוקשה והנוטה לצפות סכנות, בסגנון חשיבה ראלי יותר, רך יותר ומועיל יותר. במילים אחרות, מחליפים את האופן בו את תופסים את המציאות לתפיסה מיטיבה יותר.
הקושי הגדול בחרדה הוא התמודדות עם תחושות הגוף.
לפחד יש ביטוי גופני – רעידות, סחרחורת, תחושה שעומדים להתעלף, הזעה, עוררות פיזיולוגית ועוד.
נתרגל טכניקות של נשימות, טכניקות של הרפייה וטכניקות של דמיון מודרך שמטרתם ללמד את האדם כיצד להירגע במצבים בהם החרדה מתחילה להתעורר.
כפי שכתבנו למעלה, אחת הסכנות הקיימות בהתמודדות עם התקף חרדה הוא פיתוח התנהגות הימנעותית. נלמד אסטרטגיות התמודדות עם פחדים אלו באופן שיאפשר המשך התנהלות בריאה בחיים.
היכולת שלנו להכיל את הרגשות שלנו ולהתמודדות עם הרגשות שלנו (גם הלא נעימים שבהם) היא חיונית לאיכות חיינו. בטיפול נתרגל כלים שיקלו את המישור הרגשי: נחשוף את המסרים שהחרדה מביאה עימה, נלמד מה היא עושה בחיינו, כיצד להרגיע אותם וכיצד להתמודד עם רגשות קשים שעולים בנו.
אם אתם מתמודדים עם חרדה חבל להמשיך עם הסבל המיותר. בסדרת מפגשים עם ד"ר ענבר כהן ניתן לטפל בסוגי חרדה שונים וביניהם: טיפול בהתקף חרדה, התקפי חרדה בלילה, חרדת נהיגה, חרדות בהריון ועוד. ד"ר ענבר כהן מזמינה אתכם לקליניקה במטרה להשיב את השקט הנפשי לחייכם ולשפר את איכות חייכם. המפגשים הינם פרונטליים או דרך שיחות וידאו אונליין.
אתם מוזמנים ליצור קשר לתיאום פגישה ראשונית, בטלפון מספר: 052-6909091, תוכלו גם להשאיר פרטים בטבלה מטה ואנו נחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לאו דזה