מבין כל הבעיות, הקשיים והאתגרים הנפשיים, חרדה היא השכיחה ביותר.
קיימים סוגים שונים של חרדה כגון: חרדה ממחלות, חרדת נטישה (פחד מפני פרידה או אובדן של קשר משמעותי קרוב), הפרעת חרדה כללית, חרדה חברתית (פחד מסיטואציות חברתיות), אגורפוביה (פחד משימוש בתחבורה ציבורית, מהימצאות במקומות הומי אדם או ממקומות סגורים או מבודדים מפחד שיתרחש התקף חרדה ולא ניתן יהיה להימלט מהמקום), פוביה (פחד מאובייקט ספציפי כגון: מעליות, כלבים, חרקים) ועוד.
פחד הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. למרות שאולי היינו רוצים להיות נטולי פחדים לחלוטין, הפחד משרת אותנו.
אבולוציונית, בעבר, כאשר אדם נתקל בנמר, הפחד עזר לו לגייס את כוחותיו ולברוח במלוא המרץ. זה חלק מהמנגנון המוכר לכולנו של "מלחמה, בריחה או קיפאון". מבחינה זו פחד הוא מנגנון ששומר עלינו. יש לו תפקיד חשוב.
העניין הוא שחרדה אינה פחד רגיל. חרדה היא תגובה רגשית עוצמתית שאינה בהלימה לגירוי בעולם החיצוני. בסגנון החיים המודרני, סביר להניח שלא נפגוש באריה או בנחש שיאיימו על חיינו.
אותו מנגנון שעוזר לנו להתמודד ביעילות עם גירויים מאיימים מיידים וחולפים עלול להיות מנגנון הרסני כאשר מתמודדים עם גירויים פנימיים וממושכים. בחרדה האדם מתמודד עם פחדים פנימיים, ממושכים ועיקשים שאינם בהלימה עם המציאות. התחושה היא כאילו מנגנון האזעקה התחיל לפעול אבל זוהי אזעקת שווא כיוון שאין איום ממשי על חיי האדם.
על מנת להעמיק בהבדל שבין השניים ולזהות מתי התגובה שלנו היא מנגנון הגנה בריא ומתי היא הופכת למערכת המייצרת סבל ודורשת טיפול, ניתן להיעזר בהשוואה הבאה:
מאפיין | פחד (מנגנון הישרדותי) | חרדה (אזעקת שווא של המערכת) |
מקור האיום | גירוי חיצוני, ממשי ונוכח כאן ועכשיו (למשל: רכב שסוטה למסלול שלנו) | גירוי פנימי, עתידי, היפותטי או מבוסס מחשבה (למשל: "מה אם אחלה במחלה נוראית") |
משך התגובה | זמני וחולף במהירות ברגע שהאיום הפיזי מוסר מהשטח | מתמשך, כרוני ומלווה את האדם לאורך שעות, ימים ואף שבועות |
הלימה למציאות | תגובה פרופורציונלית לחלוטין לגודל הסכנה הריאלית | תגובה עוצמתית וקיצונית שאינה תואמת את חוסר האיום הממשי במציאות |
השפעה על החיים | שומר על החיים ומאפשר תפקוד ממוקד ברגע האמת | מצמצם את מרחב העשייה, פוגע באיכות החיים ומייצר עייפות ומצוקה |
אחד הנושאים המטרידים ביותר אנשים שמתמודדים עם חרדה הוא מדוע החרדה לא מפסיקה מעצמה אפילו אם מבינים שהיא לא הגיונית?
חלק גדול מהתשובה טמונה במושג שנקרא התנהגויות הימנעות ובטחון.
כאשר אנו חווים חרדה ממצב מסוים (כמו נהיגה, מעלית או דיבור מול אנשים), המוח שלנו חווה מצוקה קשה. כדי להקל על עצמנו, התגובה האוטומטית היא להימנע מהסיטואציה, או להשתמש ב"קביים" רגשיים (כמו לצאת רק עם אדם ספציפי, לשבת תמיד ליד הדלת וכדומה).
בטווח הקצר, ההימנעות מביאה הקלה מיידית – רמת החרדה צונחת. אולם בטווח הארוך, ההקלה הזו היא מלכודת קשה. היא מאותתת למוח: "אתה רואה? באמת היה פה איום קיומי, ורק בזכות זה שברחת – ניצלת". בכך, אנו מונעים מהמוח את ההזדמנות לגלות שהסיטואציה אינה באמת מסוכנת ושאנו מסוגלים להתמודד איתה. שבירת מעגל ההימנעות הזה היא מהלך מרכזי בכל תהליך טיפול.
ראשית, נדגיש שיש שיטות שונות לטפל בחרדה ולכל אחת מהן יש את המאפיינים, האיכויות והיתרונות שלה. ניתן לומר שהגורם המכריע בסופו של דבר הוא התגייסות של האדם – נכונותו לעבוד ותרגל בהתמדה את הכלים הניתנים לו במהלך הטיפול. אין גלולת פלא שתעלים ביום בהיר אחד את החרדה, אלא צריך להתחייב לתהליך ולתרגל את הכלים והמשימות שניתנים במהלך הטיפול. עם העבודה הפנימית ניתן בהחלט לשפר את המצב, להסיר משמעותית את המגבלות ולחוות רווחה פנימית גדולה בהרבה.
טיפול בחרדה עם ד"ר ענבר כהן, כולל עבודה בשלושה מישורים במקביל:
מישור קוגנטיבי (מחשבות)
מישור רגשי
מישור התנהגותי
מישור קוגניטיבי – המישור הקוגניטיבי מתעסק באופן בו האדם מייצג את המציאות בעולמו הפנימי. נתייחס למערכת המחשבות והאמונות שהאדם מחזיק לגבי המציאות. בדומה לטיפול קוגניטיבי, גם כאן יש התייחסות לעיוותי חשיבה שמובילים לחווית חרדה אצל האדם.
עיוותי החשיבה אופיינים בחרדה:
הטיפול עובר דרך זיהוי ושינוי הייצוגים הפנימיים ודרכי החשיבה המפעילים את מנגנון החרדה אצל האדם. מתחילים לערער את סגנון החשיבה הנוקשה והנוטה לצפות סכנות, בסגנון חשיבה ראלי יותר, רך יותר ומועיל יותר.
המישור ההתנהגותי – הקושי הגדול בחרדה הוא התמודדות עם תחושות הגוף. לפחד יש ביטוי גופני – רעידות, סחרחורת, תחושה שעומדים להתעלף, הזעה ועוד. קיום התסמינים הפיזיולוגיים מגדיל את תחושת האימה ואיבוד השליטה.
נתרגל טכניקות של נשימות, טכניקות של הרפיה וטכניקות של דמיון מודרך שמטרתם ללמד את האדם כיצד להירגע במצבים בהם החרדה מתחילה להתעורר. נלמד גם לתת פרשנות אחרת לתסמינים.
כפי שכתבנו למעלה, אחת הסכנות הקיימות בהתמודדות עם חרדה הוא פיתוח התנהגות הימנעותית. נלמד אסטרטגיות התמודדות עם פחדים אלו באופן שיאפשר המשך התנהלות בריאה בחיים.
המישור הרגשי – היכולת שלנו להכיל את הרגשות שלנו ולהתמודד עם הרגשות שלנו (גם הלא נעימים שבהם) היא חיונית לאיכות חיינו. בתהליך העבודה המשותף נתרגל כלים שיקלו על המישור הרגשי: נחשוף את המסרים שהחרדה מביאה עימה, נלמד מה היא עושה בחיינו וכיצד להתמודד עם רגשות קשים שעולים בנו.
כחלק בלתי נפרד מהעבודה במישור הרגשי בקליניקה, אנו נוגעים בפרדוקס הגדול של החרדה: ככל שאנו נלחמים בה, מנסים "להעלים" אותה בכוח או כועסים על עצמנו בגלל שהיא קיימת – כך היא נוטה להתעצם. הניסיון הנואש לא להרגיש חרדה מייצר בעצמו חרדה משנית (חרדה מפני החרדה).
ברוח הטיפול הרגשי המשולב (המבוסס בין היתר על עקרונות ה-CBT וה-ACT) אנו לומדים לשנות את מערכת היחסים שלנו עם החרדה. במקום לראות בה אויב שיש להשמיד, אנו לומדים להתבונן בה מתוך עיניים חומלות, מתוך הבנה שהיא בסך הכל חלק פנימי ומבוהל שמנסה להגן עלינו בדרך שגויה. כאשר אנו מפתחים את היכולת "לשבת" לצד האי-נוחות הגופנית והרגשית, מבלי לשפוט אותה, מבלי להיבהל ממנה ומבלי לתת לה לנהל את הבחירות שלנו, העוצמה של החרדה שוככת והחופש לבחור את צעדנו חוזר לידינו.
משך הטיפול משתנה מאדם לאדם ותלוי תלוי בסוג החרדה, בחומרה, בתחלואה נלווית ובמידת התרגול בבית. עם זאת, כיוון שמדובר בטיפול ממוקד המשלב כלים קוגניטיביים והתנהגותיים לרוב ניתן להרגיש הקלה ראשונית ורכישת כלים יעילים כבר בתוך 4 עד 8 מפגשים. תהליך מעמיק ויסודי נמשך לרוב מספר חודשים.
הסימן הראשון שטיפול בחרדה עובד אינו בהכרח שהחרדה נעלמת. לעיתים השינוי הראשון הוא – „אני עדיין מפחד אבל אני כבר לא מארגן את החיים שלי סביב הפחד”.
האדם מתחיל להימנע פחות, מפסיק חלק מהבדיקות וחיפוש האישורים, מסוגל לשאת יותר אי־ודאות, נכנס למצבים שבעבר ברח מהם והחרדה הופכת פחות מנהלת. הירידה בעוצמת החרדה עשויה להגיע בהמשך.
כן — אפשר להגיע להחלמה מלאה מהפרעת חרדה, במובן שאדם כבר אינו עומד בקריטריונים להפרעה, מתפקד היטב והחרדה אינה מנהלת את חייו. אבל לא נכון להבטיח ש״לעולם לא תהיה יותר חרדה״. הסיבה פשוטה: חרדה היא מערכת אנושית נורמלית, לא משהו שאנחנו רוצים למחוק. מטרת הטיפול אינה להפוך אדם לחסר חרדה, אלא להחזיר את מערכת האיום לטווח גמיש ומסתגל.
טיפול תרופתי (הניתן על ידי פסיכיאטר) משפיע על המאזן הכימי במוח ויכול להפחית את עוצמת התסמינים הפיזיולוגיים באופן נקודתי או מתמשך. עם זאת, תרופות אינן משנות את דפוסי החשיבה (עיוותי החשיבה) או את התנהגויות ההימנעות שמשמרות את החרדה. טיפול רגשי בקליניקה מעניק למטופל את ה"איך" – כלים מעשיים, הבנה רגשית ואסטרטגיות ארוכות טווח לניהול עצמי ללא תלות קבועה בגורם חיצוני.
באתר תמצאו מידע גם אודות טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדת טיסה , טיפול בחרדה ממחלות, טיפול בחרדה בהריון, טיפול בחרדת נהיגה ועוד.
אם אתם או מישהו מהיקרים לכם מתמודד עם חרדה, טוב יהיה לפנות לטיפול בחרדה. הפגישות עם ד"ר ענבר כהן, ממוקדת, תכל'סיות ומכוונת להשגת מטרות. ריבוי הכלים והטכניקות מאפשר התאמת הטיפול לאופי והסגנון הייחודי שלכם ולקצב ולמהירות הנוחים לכם. המפגשים פרונטליים או דרך הזום.
אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות מידע:
Abdivarmazan, M., & Sylabkhori, Z. (2016). Effectiveness of training of Neuro-linguistic programming (NLP) strategies on reducing social anxiety. World Scientific News, 60, 67-77.
Fakehy, M., & Haggag, M. (2016). The effectiveness of a training program using neuro-linguistic programming (NLP) to reduce test anxiety in consideration of biological feedback. Int J Behav Res Psychol, 4(1), 173-7.
Karunaratne, M. (2010). Neuro-linguistic programming and application in treatment of phobias. Complementary therapies in clinical practice, 16(4), 203-207
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו
לטלפון שמספרו 052-6909091
