חרדה חברתית טיפול

שיתוף המאמר:

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתבטאת בפחד מתמשך מביקורת, דחייה או השפלה הקשורים לסיטואציות חברתיות או לביצועים במצבים חברתיים. למרות שהאדם מכיר בכך שרמת הפחד מוגזמת ביחס לסיטואציה, הוא לא מצליח לשלוט בה וממשיך לחשוש. תחושת הפחד כל כך עזה עד שהיא גורמת לפגיעה בהיבטים שונים של החיים: בפעילויות החברתיות, במערכות היחסים, בעבודה ובלימודים. 

חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה יחסית והערכה היא שהשכיחות שלה נעה בין 5% ל- 10%. הגיל השכיח ביותר להופעת החרדה החברתית הוא גילאי ההתבגרות ולרוב היא נמשכת אם לא מטפלים בה בצורה יעילה. 

לעיתים קרובות חרדה חברתית מלווה בקשיים נפשיים נוספים דוגמת דיכאון ושימוש באלכוהול וסמים. לרוב החרדה קדמה להתפתחות ההפרעות האחרות. במצב זה חשוב מאוד להתחיל טיפול מוקדם ככל הניתן ולתת מענה לשתי ההפרעות במקביל. 

מחקרים מוכיחים שגם טיפול נפשי וגם טיפול תרופתי יעילים בטיפול בחרדה וההשפעה שלהם על רווחת האדם גדולה מאוד.

טיפול בחרדה חברתית, ד"ר ענבר כהן מטפלת בחרדות מסוגים שונים והתקפי חרדה

כיצד מזהים חרדה חברתית בגוף ובנפש?

אנשים רבים הסובלים מחרדה חברתית נוטים לחשוב שהם פשוט "ביישנים" או "מופנמים". עם זאת, חרדה חברתית עמוקה בהרבה מביישנות רגילה ומלווה בתסמינים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים ברורים ואינטנסיביים.

  • התסמינים הגופניים השל חרדה חברתית
    ברגע של מפגש חברתי או ציפייה אליו, הגוף מפרש את הסיטואציה כאיום קיומי ומפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית. הדבר בא לידי ביטוי בדרכים הבאות: דפיקות לב מואצות, הסמקה חזקה בפנים ובצוואר, רעד בידיים או בקול, הזעה מוגברת (לפעמים בכפות הידיים), יובש בפה ותחושת מחנק קלה, כאבי בטן או סחרחורת.
  • התסמינים הקוגנטיביים של חרדה חברתית:
    „יחשבו שאני טיפשה”, „יראו שאני לחוצה”, „לא יהיה לי מה להגיד”, „אני אעשה מעצמי צחוק”, „כולם שמים לב אליי”.
    ניטור עצמי מוגבר: איך אני נשמעת? האם אני מסמיקה? מה עושים עם הידיים? איך האחרים מגיבים אליי?
    ניתוח חוזר של המפגש: „למה אמרתי את זה?”, „ראו שהייתי לחוצה”, „בטח חשבו שאני מוזרה”.
  • התסמינים הרגשיים של חרדה חברתית:
    פחד, מבוכה, בושה, תחושת חשיפה ולעיתים נחיתות.
    חרדת ציפייה – שעות או ימים של מחשבות על מה שעלול להשתבש.
  • התסמינים ההתנהגותיים של חרדה חברתית:
    הימנעות ממפגשים, מדיבור בפני קהל, מהיכרות עם אנשים, משיחות טלפון, מאכילה מול אחרים או הימנעות מצבים שבהם האדם במרכז תשומת הלב.
    התנהגויות ביטחון – לדבר מעט, להכין מראש כל משפט, להימנע מקשר עין, להיצמד לאדם מוכר, לבדוק שוב ושוב איך נתפסתי על-ידי הסביבה (מה חשבו עליי) או להשתמש בטלפון כדי להימנע מאינטראקציה.

הבחנה עצמית: האם זו ביישנות טבעית או חרדה חברתית?

כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את החוויה האישית שלכם, ריכזנו את ההבדלים המרכזיים בין תכונת ביישנות לבין הפרעה הדורשת מענה מקצועי:

מאפיין

ביישנות טבעית

חרדה חברתית 

עוצמת המצוקה הרגשית

אי-נוחות קלה, "פרפרים בבטן" או מתח קל שחולפים לרוב מספר דקות לאחר תחילת האירוע

פחד או חרדה משמעותיים

רמת הפגיעה באיכות החיים

האדם מצליח להשיג את מטרותיו (ללמוד, לעבוד, להתחבר) למרות הביישנות

פגיעה קשה ותפקוד חסר: הימנעות מראיונות עבודה, קושי לדבר בפני קהל או ליצור זוגיות

כניסה לאירוע חברתי

לרוב נכנסים למרות אי־הנוחות 

לעיתים קרובות נמענים או נכנסים למצוקה רגשית

במהלך האירוע החברתי

נטייה להקשיב יותר מאשר לדבר, נרגעים במהלך הזמן ומסתגלים לאירוע החברתי

רמת החרדה נשארת גבוהה, מתעסקים הרבה בעולם הפנימי: "מה חושבים עליי", "האם אני מתנהג בסדר?"

התנהגות לאחר האירוע

תחושת הקלה שהאירוע עבר, ומעבר טבעי למשימות הבאות של היום

לפעמים החרדה נשארת זמן מה, ניתוח של ההתנהגות שלהם במהלך המפגש, שחזור של כל מילה שנאמרה והלקאה עצמית

אז איך מטפלים בחרדה חברתית?

כדי להבין כיצד מטפלים בחרדה חברתית, צריך להבין את האופן בו היא פועלת. בבסיס החרדה החברתית קיים מנגנון, מעיין מעגל קסמים שמחזק את סגנון החשיבה, את תחושת החרדה ואת ההתנהגות ההימנעותית שבאה בעקבותיה:
קיימת מחשבה שלילית (לדוגמא, "הקול שלי ירעד ואנשים יחשבו שאני משוגע") שמובילה להתנהגות הימנעותית (להימנע לדבר עם אנשים שלא מכירים). התוצאה של המחשבה וההתנהגות מובילים לעלייה ברמת החרדה ובהתנהגויות ההימנעותיות (לדבר בקצרה או להימנע מלדבר בפרהסיה), אשר בתורן מובילות לפגיעה בביטחון העצמי ("אני לא יודע איך לדבר עם אנשים"). הביטחון העצמי הנמוך מוביל שוב למחשבה שלילית וכך חוזר המעגל חלילה.

לכן המקום בו אנו מתחילים את הטיפול בחרדה, הוא במחשבות ובציפיות שמובילות לפחד ולהתנהגות ההימנעותית.
במקביל אנו לומדים כיצד להתמודד עם תחושת הפחד כאשר היא עולה ומציפה. עם ההטבה בעולם הפנימי ועם תחושת ההקלה, מתחילים להתנסות בסיטואציות חברתיות שונות.

טיפול בחרדה חברתית - תהליך העבודה עם ד"ר ענבר כהן

בטיפול בחרדה חברתית אנו לומדים להכיר את החרדה, להפסיק להילחם בה וליצור את השינוי ממקום אחר. באופן כללי, טיפול יעיל הוא לא לצאת למלחמה נגד קשיים איתם אנו מתמודדים. ההפך. בתהליך של טיפול אנו לומדים לקבל את החלקים השונים הקיימים בנו, להפחית את ההשפעה שלהם עלינו וליצור ריפוי ושינוי במקומות שזקוקים להם.

כיצד הטיפול מסייע בשינוי דפוסי החשיבה המלחיצים?

בטיפול בחרדה חברתית אנו לומדים להכיר את החרדה, להפסיק להילחם בה וליצור את השינוי ממקום אחר. באופן כללי, טיפול יעיל הוא לא לצאת למלחמה נגד קשיים איתם אנו מתמודדים. ההפך. בתהליך של טיפול אנו לומדים לקבל את החלקים השונים הקיימים בנו, להפחית את ההשפעה שלהם עלינו וליצור ריפוי ושינוי במקומות שזקוקים להם.

  • נזהה מחשבות שנמצאות בבסיס הפחד. אלו הן מחשבות שחוטאות לאמת ומייצרות תחושות בהלה פנימית, כמו אזעקת שווא.
  • נפתח פרספקטיבה חלופית ואמונות שמועילות בסיטואציות חברתיות
  • נלמד ליצור הפרדה והתבוננות במחשבות שהחרדה מביאה עימה. לדוגמא, במקום להגיד "כולם בטח חושבים שמשהו לא בסדר איתי", נתרגל להגיד "יש לי מחשבה שכולם חושבים שמשהו לא בסדר איתי". כשאנו מבינים שאלו רק מחשבות ומחשבות הן לא בהכרח האמת או המציאות אנו יכולים להחליט האם אנו רוצים להאמין להן, להרחיב את כוח השליטה שלהן על חיינו או אולי פשוט לתת להן לעבור. כמו שיחה ממתינה שלא עונים לה.

באילו כלים מעשיים וטכניקות מתקדמות נשתמש בקליניקה?

  • נתרגל מיינדפולנס – חיבור להווה. קשיבות ל"כאן ועכשיו" במקום הליכה לאיבוד בתוך זרם המחשבות המפחידות והמלחיצות.
  • נחשוף את הערכים שחשובים לך בחיים. אותם דברים שאתה מרגיש מחויב להם ושגורמים לך לרצות לנוע קדימה, להתמודד ולשגשג. נבדוק אילו פעולות והתנהגויות אתה יכול לעשות כדי לבסס אותם בחייך. התנהגויות אלו יפחיתו עם הזמן את עוצמת החרדה.
  • נעבוד גם עם מטפורות ועם טכניקות שונות של הרפיה, נשימות ודימיון מודרך, אשר יספקו לך כלים להתמודד עם הקשיים כאשר הם עולים וכן טכניקות שונות של NLP שמטרתם לעזור לשינוי להיות קל יותר ואוטומטי יותר.

תרגול עצמי: צעדים ראשונים להתמודדות עם חרדה חברתית

מעבר לעבודה הממוקדת בקליניקה,קיימות אסטרטגיות מבוססות מחקר שניתן להתחיל לתרגל ביומיום כדי להפחית את עוצמת החרדה.

  1. בסיטואציות חברתיות לזהות את מעגל החרדה – לשים לב מהו המצב החברתי שמפעיל אותי, מה אני חושבת שיקרה („יחשבו שאני טיפשה”), מה קורה בגוף ומה אני עושה כדי להימנע או להרגיש בטוחה.
  2. להפסיק בהדרגה את ההימנעות – לבחור מצב חברתי שמעורר חרדה ברמה נסבלת ולהיכנס אליו באופן מכוון. למשל: להגיד "שלום" כשנכנסים, לשאול שאלה, לפתוח שיחה קצרה או להביע דעה. מתחילים בצעדים קטנים ומתקדמים בהדרגה. חשיפה היא מרכיב מרכזי בטיפול CBT בחרדה חברתית.
  3. להפנות את הקשב החוצה – במקום לבדוק כל הזמן "איך אני נשמעת?", "רואים שאני לחוצה?" או "מה חושבים עליי?", להתאמן בהפניית הקשב לשיחה ולאדם שמולי. אחד המאפיינים המרכזיים של חרדה חברתית הוא מיקוד קשב פנימי קיצוני – האדם עסוק באופן בלתי פוסק בתחושות הגופניות שלו, בטון הדיבור שלו או במחשבות שלו. טכניקת הסטת הקשב מלמדת להעביר את הפוקוס החוצה באופן יזום: להקשיב באמת למילים של האדם שמולכם, להתבונן בצבע הלבוש של האנשים בחדר או להתרכז בצלילי הרקע. החזרת הקשב לסביבה החיצונית מפחיתה מיד את רמת הבהלה של המוח.

מה שחשוב לזכור הוא שחרדה חברתית, כמו גם כל סוגי החרדה, הם מנגנון שמפעיל אזעקת שווא אצל האדם. עוצמת הפחד והאינטנסיביות שלה עלולים להוביל להתנהגות הימנעותית שבתורה מובילה לפגיעה משמעותית בשמחת החיים, בתפקוד היומיומי ובמימוש העצמי.

לחרדה חברתית ניתן להביא מזור. ממש כך. הסבל הוא מיותר. זה עניין של החלטה. לקחת את המצב בידיים ולבחור בשלווה, בהגשמה ובאיכות חיים. נכון, זה דורש התמודדות. זה דורש מחויבות אבל זה שווה את זה. אתם במרחק של החלטה מלפתור את הדבר

אם אתם או מישהו מהיקרים לכם מתמודד עם חרדה חברתית, טוב יהיה לפנות לטיפול. הפגישות עם ד"ר ענבר כהן, תכל'סיות, ממוקדת ומכוונת להשגת מטרות. ריבוי הכלים והטכניקות מאפשר התאמת הטיפול לאופי והסגנון הייחודי שלכם ולקצב ולמהירות הנוחים לכם. הגישות המקצועיות מתוכן פועלת ד"ר ענבר כהן, מאפשרות עבודה מעצימה, חיובית ומחזקת.
 אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם.

מקורות מידע:

Cuijpers, P., & van Straten, A. (2014). Improving outcomes in social anxiety disorder. The Lancet Psychiatry, 1(5), 324-326.
Koyuncu, A., İnce, E., Ertekin, E., & Tükel, R. (2019). Comorbidity in social anxiety disorder: diagnostic and therapeutic challenges. Drugs in context, 8.‏

Schneier, F., & Goldmark, J. (2015). Social anxiety disorder. Anxiety disorders and gender, 49-67.

לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091

דילוג לתוכן