"הצמיחה הפוסט טראומטית אינה תוצאה ישירה של הטראומה, אלא של המאבק של האדם עם המציאות החדשה שנוצרה בעקבותיה". (טדסקי וקלהון)
המושג "צמיחה פוסט טראומטית" פותח לראשונה על-ידי החוקרים טדסקי וקלהון בשנת 1996, אשר הגדירו אותה כ"חוויה של שינוי פסיכולוגי חיובי שמתרחש כתוצאה מהתמודדות עם משבר חיים מאתגר במיוחד". בניגוד להחלמה, שמשמעותה חזרה למצב הקודם, צמיחה פוסט טראומטית מתארת התפתחות מעבר לרמת התפקוד שהייתה קיימת לפני הטראומה.
תהליך הצמיחה הפוסט טראומטית מתרחש כאשר אירוע טראומטי מערער את הנחות היסוד של האדם לגבי העולם. העולם מפסיק להרגיש מקום בטוח, צפוי והוגן. מכאן אנו מבינים שהיכולת לצמוח מהטראומה קשורה ביכולת להרכיב מחדש את מערכת האמונות והתפיסות של האדם. זהו תהליך שדורש זמן, תובנות ותמיכה.
חשוב להדגיש שצמיחה פוסט טראומטית לא מבטלת את הכאב והסבל שנגרמים בעקבות הטראומה. צמיחה ומצוקה יכולות להתקיים במקביל, ואין להניח שהיא תוביל למצב של העדר מצוקה.
הערכה מחודשת של החיים – תחושה מוגברת של הערכה לחיים ושינוי בסדרי העדיפויות.
יחסים בינאישיים קרובים יותר – העמקת הקשרים הקיימים וגילוי רגישות מוגברת לצרכים של אחרים.
תחושת כוח אישי – גילוי חוזקות אישיות שלא היו מודעים להן קודם לכן.
אפשרויות חדשות – זיהוי אפשרויות ותחומים חדשים בחיים.
התפתחות רוחנית – העמקה של ההבנה הרוחנית או האמונה.
עיבוד משמעותי של האירוע (ולא הדחקה) – בטווח הקצר, הימנעות רגשית (כמו הדחקה או ניתוק) יכולה לתת לאדם תחושה של הגנה אבל לטווח הארוך היא עלולה להקפיא את תהליך העיבוד של החוויה. עם כך, השלב הראשון בתהליך עיבוד הטראומה הוא לאפשר לאדם להכיר בכאב, בפחד, באובדן או בכעס שהאירוע עורר — מבלי לשפוט את ברשות והקשיים שעולים.
ויסות רגשי וגופני – טראומה נחווית לא רק במחשבות אלא גם בגוף. מערכת העצבים זוכרת. כלים כמו מיינדפולנס, תרגול נשימה, טיפול סומטי ו-EMDR עוזרים לעבד טראומה לא רק דרך הדיבור אלא דרך החוויה הגופנית.
תמיכה חברתית ורגשית – מחקרים מראים ששיתוף עם אחרים — חברים, משפחה או מטפלים — מאפשר עיבוד רגשי של סיטואציות מורכבות. בנוסף החזרה על החוויות שהיו באירוע (במינון נכון!) עוזרים להפחית את עוצמת הפחד.
חשיבה רפלקטיבית – טראומה משנה לנו את הסיפור שסיפרנו לעצמנו כל חיינו. עיבוד משמעותי של האירוע כרוך ביכולת לארגן מחדש את הסיפור הזה, כך שהוא יכיל גם את האירוע, אבל לא יגדיר את כל המציאות.
יכולת למצוא משמעות חדשה – אחד המרכיבים המרכזיים בעיבוד הוא היכולת למצוא משמעות חדשה — גם אם אין "הצדקה" למה שקרה. השאלות שעולות כאן הן מסוג: מה למדתי על עצמי? מה חשוב לי באמת? איך האירוע שינה אותי? במה אני יכול לתרום לאחרים?
הטבלה הבאה מבהירה את הייחודיות של תהליך הצמיחה לעומת תהליכי התאוששות רגילים:
המדד | החלמה / התאוששות (Resilience) | צמיחה פוסט טראומטית (PTG) |
מצב היעד | חזרה לרמת התפקוד שהייתה לפני האירוע | הגעה לרמת תפקוד ותובנה גבוהה מזו שהייתה קיימת |
תפיסת העולם | שיקום האמונה שהעולם בטוח (חזרה לסטטוס קוו) | בניית מערכת אמונות מורכבת המכירה בקיום הרוע אך מוצאת בו משמעות |
יחס לכאב | הפחתת הסימפטומים והסבל | התמרת הסבל למקור של חוסן, עומק והבנה אנושית |
סגנון חשיבה | "התגברות" על המכשול והמשך הלאה | שימוש במכשול כנקודת מפנה לעיצוב הזהות מחדש |
קשרים חברתיים | שמירה על מערכות יחסים קיימות | שינוי איכותי בקשרים: העמקה, פתיחות ופגיעות המייצרות אינטימיות חדשה |
במסגרת הטיפול עם ד"ר ענבר כהן, אחד הדגשים המרכזיים הוא שינוי הנרטיב מ"קורבנות" ל"ניצולות פעילה" ומשם ל"צמיחה".
1. יצירת תחושת ביטחון והחזקה
לפני שנוגעים בסיפור הטראומטי עצמו, חשוב לבנות בסיס של ביטחון, יציבות וויסות רגשי. המטרה בשלב הזה היא לאפשר לאדם להרגיש שהוא אינו לבד מול הזיכרונות, הרגשות או תחושת חוסר האונים שהטראומה יצרה.
2. מתן מקום לסיפור הפגיעה
בשלב זה האדם מתחיל לספר את סיפור הטראומה בקצב המתאים לו. המטרה אינה רק "לפרוק", אלא לתת מילים לחוויה שלעיתים נשארה מפורקת, מבולבלת או חסרת משמעות. כאן נוצר מעבר מחוויה כאוטית לסיפור שניתן להתחיל להחזיק.
3. זיהוי הנרטיב שנוצר בעקבות הטראומה
טראומה מייצרת פעמים רבות אמונות עמוקות כמו: "אני חלש", "העולם מסוכן", "אי אפשר לסמוך על אנשים" או "משהו בי נשבר". בשלב הזה בוחנים כיצד הטראומה השפיעה על הזהות, על היחסים ועל הדרך שבה האדם תופס את עצמו ואת העולם.
4. איתור רגעי כוח, הישרדות ובחירה
כאן מתחיל המעבר ל"נרטיב הניצחון". לא מתוך הכחשת הכאב, אלא מתוך חיפוש אחר המקומות שבהם האדם פעל, שרד, ביקש עזרה, שמר על אחרים, קם מחדש או המשיך למרות הכול. לעיתים האדם לא מזהה שאלו ביטויים של כוח פנימי עד שמאירים אותם יחד בטיפול.
5. בניית סיפור רחב ומורכב יותר של הזהות
המטרה היא שהאדם יפסיק לראות את עצמו רק דרך הטראומה. הטראומה היא חלק מהסיפור — אך היא אינה כל הסיפור. בשלב הזה מתפתחת אפשרות לזהות גם חוסן, ערכים, משמעות, רגישות, עומק או שינוי שהתפתחו בעקבות ההתמודדות.
6. חיבור לעתיד ולתחושת מסוגלות
נרטיב הניצחון אינו מסתיים בעבר אלא פונה גם קדימה: איזה חיים האדם רוצה לבנות עכשיו? אילו ערכים חשובים לו? מה הוא רוצה לקחת איתו מהמסע שעבר? כאן מתחיל מעבר מתחושת הישרדות לתחושת בחירה ותנועה מחודשת בחיים.
7. עיגון הצמיחה בתוך החיים עצמם
השלב האחרון הוא להפוך את השינוי לחלק מהיומיום — דרך מערכות יחסים, גבולות, החלטות חדשות, חיבור למשמעות, ולעיתים גם רצון לתרום לאחרים מתוך מה שנלמד במסע האישי. צמיחה פוסט טראומתית אינה מחיקה של הכאב, אלא היכולת לבנות חיים שיש בהם עומק, חיבור ותקווה גם לאחריו.חות הקיימים בנו.
צמיחה פוסט טראומטית אינה תוצאה אוטומטית של האירוע, אלא תוצר של תהליך העיבוד. מחקרים מראים כי רמה מסוימת של מצוקה היא למעשה "המנוע" לצמיחה – השבר באמונות הישנות הוא זה שמכריח את הנפש לבנות מבנה חדש וחסין יותר. בטיפול, המטרה היא להפוך את המצוקה לתנועה של חקירה וגילוי.
חד משמעית לא. זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר. צמיחה יכולה להתקיים לצד זיכרונות מכאיבים, עצב ואפילו תסמינים פיזיים של פוסט-טראומה. הצמיחה אינה "תרופה" לכאב, אלא הרחבה של כלי הקיבול הנפשי – היכולת לשאת את הכאב לצד משמעות, חיוניות ותחושת ערך.
הקשר בין טראומה לבין Post-Traumatic Growth הוא מורכב, ואחד המשתנים המשמעותיים ביותר בתהליך הוא הזמן.
חשוב להדגיש: צמיחה פוסט טראומתית אינה מתרחשת "מיד" לאחר הפגיעה, ולעיתים גם לא בשנים הראשונות. בשלבים הראשונים אחרי טראומה, מערכת העצבים עסוקה בעיקר בהישרדות — הפחתת איום, ויסות, חיפוש יציבות וחזרה לתפקוד בסיסי. בתקופה הזו האדם פעמים רבות חווה הצפה, חרדה, קהות, דריכות או תחושת פירוק פנימי. לכן, ניסיון "למצוא משמעות" מוקדם מדי עלול אפילו להרגיש זר, מכאיב או מנותק מהחוויה האמיתית.
עם הזמן, כאשר רמת האיום הפנימית יורדת מעט ונוצרת יותר יציבות רגשית, מתחיל לעיתים תהליך אחר: האדם כבר לא רק שואל "איך שורדים?", אלא גם "מה קרה לי?", "מי נהייתי בעקבות זה?" ו-"איך אני רוצה לחיות עכשיו?". כאן מתאפשרת העבודה העמוקה יותר של עיבוד, בניית משמעות ויצירת נרטיב חדש.
עם זאת, אין "לוח זמנים נכון" לצמיחה. אצל חלק מהאנשים מופיעים שינויים חיוביים יחסית מוקדם, ואצל אחרים רק לאחר שנים רבות. יש גם אנשים שלא יחוו צמיחה פוסט טראומתית כלל — וזה אינו כישלון. טראומה אינה "שיעור" שחייב להסתיים בהתפתחות רוחנית או בהארה.
לעידוד צמיחה פוסט טראומטית חשוב שתיהיה "נוכחות מעידה" (Witnessing). המטפל משמש כשותף למסע, שעוזר לאדם לא ללכת לאיבוד בתוך הכאב ולזהות את רגעי הצמיחה הקטנים שקשה לראות לבד. הטיפול מספק את הפיגומים הנחוצים לבנייה מחדש של הבית הנפשי, כך שיהיה חזק ורחב יותר מזה שהיה קודם.
אם אתם מתמודדים עם טראומה, אתם מוזמנים להתחיל טיפול עם ד"ר ענבר כהן, בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם משברי החיים, פוסט טראומה, התקפי כעס וחוסר ביטחון עצמי המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת. אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר ענבר כהן ולתאם פגישה, התקשרו לטלפון מספר 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
