טראומה קולקטיבית

הגם שהחוויה של הטראומה היא קולקטיבית, לכל אדם יש את האופן בו הוא חווה ומתמודד עם הקשיים. המרחב הטיפולי הוא מקום לעבד את החוויות, לפתח דרכי התמודדות, לשלב את האירועים שקרו בתוך הנרטיב הרחב יותר של החיים ולמצוא את הדרך לחזור לכוחות האישיים לאחר האירוע.

• עיבוד הטראומה: חדר המפגש הוא מקום מאפשר ובטוח לדבר על החוויות שהתרחשו באירוע. היכולת לדבר במקום בו מקשיבים לנו מייצר אוורור של הדברים וחלוקת המשא עם אדם נוסף. כאשר מדברים על טראומה קולקטיבית היכולת לדבר בצורה פתוחה עם אדם נוסף חשובה אפילו יותר כדי לא להרגיש שהחוויה האישית מוקטנת בתוך ההתמודדות הקולקטיבית הרחבה. זהו הזמן לתת מקום לחוויה האישית בתוך החוויה הקולקטיבית.
• פיתוח דרכי התמודדות: אחת המטרות העיקריות בטיפול היא לתת לאדם כלים להתמודד עם תחושת המצוקה ודרכים לוויסות רגשי. טכניקות קוגניטיביות והתנהגויות יכולות לעזור לאדם להתמודד עם עולמו החיצוני והפנימי הסוער. חיבור למשאבים פנימיים וחיצוניים, התמודדות עם שאלות קיומיות ומציאת משמעות ותקווה מחודשת הם חלקים משמעותיים מאוד ביכולת להתמודד עם אירועים בקנה מידה רחב שכזה.
• צמיחה פוסט טראומתית: טיפול נפשי יכול לעזור לאדם לא רק ללמוד להתמודד עם האירועים שקרו אלא גם לצמוח מתוכם. זיהוי סגנון חשיבה שלילי ומעוות שנלמד כתוצאה מהטראומה והחלפתו בסגנון חשיבה יעיל יותר, בניית כוחות של חוסן נפשי, מציאת משמעות חדשה לחיים, עיצוב תחושת זהות עצמית ויצירת הלימה בין הדברים שחשובים לנו בחיים לבין סגנון חיינו הם רק חלק מהדוגמאות בהן אנו יכולים לקחת את אשר קרה למקום בונה בחיינו.