חרדה מהמצב הביטחוני

שיתוף המאמר:

איום ביטחוני, כמו מלחמה או אירועי טרור, מפגישים אותנו עם תחושות חוסר שליטה וחוסר ודאות. תחושות אלו מאיימות על שלומנו ולכן רק טבעי שיעוררו בנו תחושות דאגה ופחד. במצבים שכאלו דאגה ופחד הם תגובות נורמליות למצב לא נורמלי. אלו תחושות טבעיות שנועדו להגן עלינו בשעת איום על חיינו. כאשר הפחד והדאגה עוזרים לנו לגייס את הכוחות שלנו ולהתארגן אל מול האיום, הן תגובות יעילות. הבעיה הופכת להיות כאשר תגובות אלו הופכות להיות קיצוניות, ממושכות ופוגעות ביכולות שלנו להתארגן באופן יעיל אל מול המצב.

תסמינים של חרדה מהמצב הביטחוני:

  • ביטויים פיזיים – חוסר שינה, עוררות פיזית, תחושת מועקה בחזה, דופק מואץ, קשיי נשימה, פעילות מעיים מוגברת, חולשה, תחושה שעומדים להתעלף.
  • קשיים קוגניטיביים – קושי להתרכז, מחשבות חודרניות בנושאים הקשורים למלחמה והאיומים שהיא מביאה איתה, פסימיות.
  • מצוקה רגשית – פחד, תחושת חוסר אונים, כעס. תחושת דריכות וחוסר יכולת להירגע.
  • קשיים התנהגותיות – הסתגרות בבית, הצמדות לחדשות, קשיי שינה, ניתוק קשרים חברתיים או לחלופין בקשה להיות תמיד מלווה עם אדם נוסף

מה ניתן לעשות כאשר חווים חרדה מהמצב הביטחוני?

  • לשמור על השגרה – ככל הניתן נשמור על השגרה הקבועה שלנו – נקום בבוקר, נתלבש ונתארגן. נכין אוכל שאנחנו אוהבים ושבריא לנו פיזית ונפשית ונארגן את הבית. אם ניתן לעבוד מהבית נעשה זאת. נעסיק את עצמנו בפעולות היומיומיות שאנחנו מורגלים בהם.
  • להתמקד ברגע הנוכחי – החיים שלנו מורכבים מרגעים של ההווה. מה המשימות שניצבות בפנינו עכשיו? מה הצעד הקטן הבא שאנחנו צריכים לעשות? נזכיר לעצמנו שהחיים מתנהלים בזמן הווה ורק עליו אנחנו כרגע יכולים להשפיע. כשאנחנו מתמקדים בהווה אנחנו פועלים בצורה יעילה יותר.
  • לתרגל טכניקות הרפיה – קיימות טכניקות רבות של הרפיה וכדאי להתנסות בהן כדי למצוא את אלו שעוזרות לנו. דרך טובה ליצור הרפיה באופן מהיר יחסית היא באמצעות עבודה עם הגוף. תרגול נשימות כגון נשימה סרעפתית (ישיבה עם גב זקוף, הנחת ידיים על הבטן התחתונה, נשימות נינוחות לבטן התחתונה ונשיפה ארוכה פי שתיים מהשאיפה), מתיחות (לשבת עם גב זקוף, למתוח את הידיים כלפיי מעלה ולנשום עמוקות, להזיז את הראש מצד לצד, לסובב את הכתפיים לכל כיוון, למתוח את הרגליים וכפות הרגליים – לחזור על כל תרגיל מספר פעמים) והרחבת זיווית הראייה (כשאנחנו במצב לחץ הראייה הופכת לראיית מנהרה – מרחב הראייה כאילו מצטמצם. התרגול הוא כזה: נתמקד בחפץ שנמצא מולנו. לאט לאט נזהה עוד חפצים מימין ומשמאל לחפץ כך שזווית הראייה מתרחבת ללא הזזת הראש).
  • משפט כוח – נשנן משפט שעוזר לנו לחזור לאיזון שלנו ולחשיבה הצלולה. משפטים בסגנון "זה זמני. גם זה יעבור…", "עברתי כבר קשיים בעבר, אני אעבור גם את זה", "לאט, לאט אני מנהל את הדברים בדרך שעוזרת לי ביותר". המשפט הזה יעזור לנו להתכנס להלך רוח שיחזיר אותנו לפיקוס ולהתמודדות יעילה עם המצב.
  • הסחת דעת – הסחת דעת יכולה בהחלט להקל. להתנתק מהמציאות הלוחצת ולשמוע מוזיקה טובה, לראות קומדיה, לבשל או להתפנק עם ספר טוב. בהקשר הזה נזכיר את מה שכולנו יודעים – להגביל את זמן הצפייה בחדשות.
  • לשים לב לאופן בו מידע משפיע עלינו –ברשתות החברתיות, באפליקציות השונות ובשיחות עם אנשים אנחנו נחשפים למידע רב. להימנע משיחות ומסרטונים עם תוכן מטריד. פגיעה נפשית עלולה להתרחש לא רק מחוויית האירוע בזמן אמת אלא גם מצפייה בתכנים הללו. בנוסף חשוב להתבסס על מקורות מידע אמינים ולהימנע מפייק ניוז.
  • להקיף את עצמנו באנשים שטובים לנו – לשתף אנשים שיכולים לעודד אותנו ולהזכיר לנו את הכוחות והיכולות שלנו. החשיבות של חברה טובה ותומכת נכונה לכל מצב אבל בטח ובטח שהיא חשובה כפליים בזמני מלחמה וכאשר אנחנו נמצאים במצב של פחד ממלחמה . בזמני איום ביטחוני אנחנו נוטים להיות יותר בבתים וצמודים לחדשות ולמסכים. להישאר לבד עם המחשבות והפחדים שלנו עלולה להיות חוויה מאיימת. לדבר על החששות, לחלוק חוויות משותפות וגם להסיח את הדעת בסיחות חולין ייסעו לנו רבות לאוורר את הדברים ולנהל את המצב הרגשי שלנו.
  • להקל על עצמנו בממ"ד – סידור הממ"ד ומילוי הנחיות פיקוד העורף יעזרו לנו להרגיש שעשינו כמיטב יכולתינו להגן על עצמנו ולספק את הצרכים שלנו. מזרון, שמיכות, תאורת חרום ואוכל שאנחנו אוהבים יכולים להקל עלינו בזמן השהות בממ"ד.
  • להשפיע טוב על אחרים – כשאנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות ומצוקה מתן עזרה לזולת יכול לספק תחושות של משמעות, השפעה ומסוגלות. לסייע לאוכלוסייה מבוגרת, הכנת אוכל לחיילים או כל התנדבות אחרת יכולה ליצור שינוי משמעותי באופן שבו אנו חווים את זמני המלחמה.

חרדה מהמצב הביטחוני - מתי כדאי לפנות לקבלת סיוע מקצועי?

מלחמה כמו גם אירועי טרור הם מציאויות לא נורמליות שדורשות מאיתנו לגייס את כוחות הנפש שלנו כדי להתמודד. תחושות של פחד, לחץ , חוסר סבלנות, חוסר ריכוז, ירידה בתפקוד הם תגובות טבעיות למצבים שכאלו ולכן ברוב המקרים אין צורך לפנות לסיוע מקצועי. עם הזמן ועם החזרה לשגרה הצפי הוא שנתכנס בחזרה למצב רגשי מאוזן.
כדאי לפנות לסיוע מקצועי כאשר המצב הרגשי מציף אותנו. כשאנחנו חווים מצוקה של ממש. כשהמחשבות והפחדים הופכים לחודרניים ופוגעים ביכולת שלנו לתפקד ואיכות החיים שלנו מדרדרת – במיוחד כאשר אלו הופכים להיות תסמינים ממושכים שלא חולפים לאורך זמן.
ניתן לקבל סיוע רגשי באמצעות גורמים שונים –מקופות חולים, מרכזי חוסן ועמותות שונות שמספקות תמיכה נפשית בהתמודדות עם מצוקה על רקע המצב הביטחוני.
לריכוז מקומות הסיוע: 
https://ironswords.health.gov.il/coping-with-emergency/helplines/

ניתן גם לפנות למטפל פרטני ולעבוד ביחד בסביבה שקטה ואינטימית כדי ליצור שלווה פנימית בתוך העולם שסוער בחוץ.

ד"ר ענבר כהן, בעלת ניסיון רב שנים בליווי אנשים בתהליכי שינוי בתחומים הנפש השונים: חרדה , התקפי פאניקה, התפרצויות כעס, ביטחון עצמי ומשברי החיים. המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת. למידע נוסף ולקביעת פגישה התקשרו לטלפון מספר 052-6909091 או השאירו פרטים וניצור עמכם קשר בהקדם.

לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091

דילוג לתוכן