חרדה טיפול

ראשית, נדגיש שיש שיטות שונות לטפל בחרדה ולכל אחת מהן יש את המאפיינים, האיכויות והיתרונות שלה. ניתן לומר שהגורם המכריע בסופו של דבר הוא התגייסות של האדם – נכונותו לעבוד ותרגל בהתמדה את הכלים הניתנים לו במהלך הטיפול. אין גלולת פלא שתעלים ביום בהיר אחד את החרדה, אלא צריך להתחייב לתהליך ולתרגל את הכלים והמשימות שניתנים במהלך הטיפול. עם העבודה הפנימית ניתן בהחלט לשפר את המצב, להסיר משמעותית את המגבלות ולחוות רווחה פנימית גדולה בהרבה.

טיפול בחרדה עם ד"ר ענבר כהן, כולל עבודה בשלושה מישורים במקביל:
מישור קוגנטיבי (מחשבות)
מישור רגשי
מישור התנהגותי

מישור קוגניטיבי – המישור הקוגניטיבי מתעסק באופן בו האדם מייצג את המציאות בעולמו הפנימי. נתייחס למערכת המחשבות והאמונות שהאדם מחזיק לגבי המציאות. בדומה לטיפול קוגניטיבי, גם כאן יש התייחסות לעיוותי חשיבה שמובילים לחווית חרדה אצל האדם.
עיוותי החשיבה אופיינים בחרדה:

1. יחוס מחשבות לעתיד – האדם החרד נמצא במחשבותיו בזמן העתיד. בשל ההתעסקות המוגזמות בדברים שעלולים להשתבש בעתיד, האדם החרד מתקשה להתחבר לזיכרונות חיוביים ולמשאבים שברשותו (משאבים פנימיים וחיצוניים).
2. התעסקות מוגזמת בסכנות ובדברים שעלולים להשתבש – תשומת הלב מופנת באופן לא פרופורציונלי לסכנות.
3. הזדהות מוחלטת עם עולם הפנימי וחוסר יכולת לפקפק ולהטיל ספק באמיתות הפחד – האדם כל-כך מזדהה עם פחדיו עד שהוא מתקשה להבחין בין "המציאות" ובין מחשבות שחולפות בראשו.
4. המוח נעזר בדימויים ובתמונות פנימיות לייצג את המציאות. אצל אדם הסובל מחרדה – הדימויים הפנימיים של הסכנה נראים גדולים, צבועים בצבעים בוהקים ועזים ונראים קרובים. לעומת זאת, הדימויים הפנימיים של הכוחות והמשאבים נחווים כקטנים יותר, חלושים יותר וחיוורים יותר.
5. הערכה לא-מציאותית של התוצאות. לדוגמא: אדם שמתמודד עם חרדת טיסה עשוי להעריך שהצפי שמטוס יתרסק הוא אחד למיליון. עם זאת, כאשר האדם עולה למטוס הוא מעריך את הצפי להתרסקות המטוס לאחד למאה. לנוכח כיס אוויר הקטן ביותר – התחושה של הסתברות לפגיעה במטוס היא כמעט וודאית. כלומר, פתאום האפשרות לפגיעה היא כל-כך וודאית שהאדם מרגיש שעליו למצוא דרכים לצאת מהמטוס ולא לחזור על חוויה מסוכנת זו שנית.
6. חשיבה של "חייב", "מוכרח"- הדוגמאות לסגנון חשיבה נוקשה זה הן רבות: "אני חייב להצליח", "אני מוכרח לדאוג לכולם", "אני חייב להספיק לעשות הכל", "זה חייב להיות מושלם".

הטיפול עובר דרך זיהוי ושינוי הייצוגים הפנימיים ודרכי החשיבה המפעילים את מנגנון החרדה אצל האדם. מתחילים לערער את סגנון החשיבה הנוקשה והנוטה לצפות סכנות, בסגנון חשיבה ראלי יותר, רך יותר ומועיל יותר.

המישור ההתנהגותי – הקושי הגדול בחרדה הוא התמודדות עם תחושות הגוף. לפחד יש ביטוי גופני – רעידות, סחרחורת, תחושה שעומדים להתעלף, הזעה ועוד. קיום התסמינים הפיזיולוגיים מגדיל את תחושת האימה ואיבוד השליטה.
נתרגל טכניקות של נשימות, טכניקות של הרפיה וטכניקות של דמיון מודרך שמטרתם ללמד את האדם כיצד להירגע במצבים בהם החרדה מתחילה להתעורר. נלמד גם לתת פרשנות אחרת לתסמינים.
כפי שכתבנו למעלה, אחת הסכנות הקיימות בהתמודדות עם חרדה הוא פיתוח התנהגות הימנעותית. נלמד אסטרטגיות התמודדות עם פחדים אלו באופן שיאפשר המשך התנהלות בריאה בחיים.

המישור הרגשי – היכולת שלנו להכיל את הרגשות שלנו ולהתמודד עם הרגשות שלנו (גם הלא נעימים שבהם) היא חיונית לאיכות חיינו. בתהליך העבודה המשותף נתרגל כלים שיקלו על המישור הרגשי: נחשוף את המסרים שהחרדה מביאה עימה, נלמד מה היא עושה בחיינו וכיצד להתמודד עם רגשות קשים שעולים בנו.