המושג "תלות שיתופית" צמח מעולם ההתמכרויות ובשפת היומיום הרבה מכנים אותו "תלות יתר" או "מכורה למכור" (ולהפך כמובן – "מכור למכורה"). למרות קיום התופעה, היא עדיין לא הוגדרה באופן רשמי ואין עדיין קריטריונים מובחנים להגדרתה.
תלות שיתופית מתארת קשר בו אחד מבני הזוג מאפשר לשני להמשיך את דפוסי התנהגותו הפוגעניים. במקרה של התמכרות – קשר שבו בת-הזוג מאפשרת את המשך ההתמכרות של בן-הזוג. מבחוץ, על פני השטח, נראה כאילו בת-הזוג נלחמת: היא תשכנע את המכור ללכת לטיפול, תיצור קשר עם המטפל, תעקוב אחריו כאשר הוא יוצא מהבית, תעקוב אחרי השימוש בסמים, תאיים על המאהבות ותרוץ לסגור את החובות שיצר בהימורים. עם זאת, מתחת לפני השטח, פועלים כוחות לא מודעים שמייצרים אפקט הפוך מזה אליו התכוונה. המכור נשאר מכור והיא נשארת אומללה.
עם השנים המושג "תלות שיתופית" התרחב והיום משתמשים בו לא רק בהקשר של התמכרות לסמים ולאלכוהול.
אחת ההגדרות המקובלות לתלות שיתופית היא של "מצב פסיכו-סוציאלי שבא לידי ביטוי על ידי דפוס של התקשרות לאחרים. דפוס זה מאופיין בהתמקדות קיצונית בזולת (במקום בעצמך), חוסר ביטוי פתוח של רגשות, וניסיונות להרגיש תחושת תכלית ומטרה מתוך הקשרים הבינאישיים".
איגוד הפסיכולוגים האמריקאיים (APA) מגדיר תלות שיתופית כ"מצב בו קיימת תלות הדדית… דפוסים לא מתפקדים של קשרים בהם האחד תלוי נפשית (או נשלט על-ידי) בן-זוג בעל מאפיינים פתולוגיים (כגון אלכוהוליזם, התמכרות להימורים)".
במילים פשוטות, תלות שיתופית היא מערכת יחסים שבה אדם אחד לוקח על עצמו את תפקיד "הנותן" ומקריב את צרכיו, רצונותיו אושרו האישי למען הזולת (המכונה "המקבל"). הקשר לא חייב להיות קשר רומנטי בהכרח. תלות שיתופית עלולה להתפתח גם בין הורה לילד, בין חברי משפחה שונים או בין חברים.
על פי רוב הגורמים להתפתחות של דפוס זה נעוצים בילדות. השפעת משפחת הגרעין נמשכת עמוק לתוך הקשרים שאנו בונים כאנשים בוגרים. פעמים רבות, באופן לא מודע, אנו מאמצים דפוסים שראינו בבית הורינו. משפחות לא מתפקדות מסיבות שונות כגון: חוסר גבולות במשפחה, חוסר מענה לצרכים של הילד, ילדות להורים מכורים, נטישת הורה בגיל צעיר וחוסר תפקוד של ההורה שנשאר.
דפוסי תלות שיתופית ממשפחת המוצא, עלולים להימשך לתוך הזוגיות שאנו יוצרים כמבוגרים – ילדות בבית שבו הורה אחד הקריב מעצמו ולא ידע לשים גבולות, בתים בהם נמנעו מקונפליקטים והבעת רגשות, בתים בהם היו קשרים מתעללים אבל מעולם לא דיברו על כך. גם ילדות במשפחה שיש בה הורה שמתמודד עם חולי פיזי או נפשי כרוני ונדרש מחברי המשפחה להקריב מעצמם לטיפולו, עלולה להשפיע על התפתחות של דפוסים אלו – דפוס שבו האחד מטפל ודואג לשני ללא גבולות אדומים שאין לחצות.
הערכה עצמית נמוכה נמצאה קשורה לקשרים של תלות שיתופים. כאשר אנו מרגישים לא ראויים לאהבה, כאשר אנו מרגישים שאנחנו תופסים את המקום שלנו בזוגיות (ובעולם) לפי המעשים שלנו והנתינה שלנו (ולא מעצם קיומנו) וכאשר אנו מעריכים את עצמנו לפי איך שהסביבה מעריכה אותנו אנו עלולים להיכנס למצב של ניתנת יתר והקרבה.
זה נשמע קלישאה אבל זה כל כך נכון – הצעד הראשון הוא לקחת אחריות על המצב.
המומחיות של הצד "הנותן" בתלות שיתופית היא להתמקד בזולת ולפתור את בעיותיו. מנגד, חייו של "הנותן" עלולים להיות משבר אחד ארוך.
לעצור רגע.
להתמקד בחיים שלכם – איך אתם פותרים את מה שקורה אצלכם? איך אתם מנווטים את החיים שלכם למקום בו אתם חפצים?
המשמעות של לקיחת אחריות על המצב היא הבנה שאתם יכולים לשלוט רק בעצמכם, בהתנהגות שלכם ובחיים שלכם. העבירו את מוקד תשומת הלב לעצמכם! חישבו כיצד אתם יכולים לפתור את הקשיים שלכם.
העניין הוא שבתלות יתר אנו מדברים על דפוסי התנהגות שנמשכים הרבה שנים ולכן פעמים רבות כדאי לפנות לאיש מקצוע כדי להצליח לעשות שינוי במקום הזה. אפשרות נוספת, היא לפנות לקבוצת תמיכה שמתמחה בנושאים אלו. בישראל קיימות קבוצות עזרה עצמית של נר-אנון לחברי משפחה למכורים.
בכל מקרה, הכי חשוב – אל תאשימו את עצמכם. זו לא אשמתכם. נקודה.
כל אחד עלול למצוא את עצמו בקשרים לא בריאים. השאלה שבה צריך להתמקד היא איך לוקחים את ההגה לידיים ומוצאים את הדרך למקום טוב ובריא עבור עצמכם.
באתר תמצאו מידע גם אודות טיפול בהתמכרויות, טיפול בדימוי עצמי נמוך, מערכת יחסים רעילה, טיפול בחוסר ביטחון עצמי ועוד.
כולנו זכאים לחיים טובים, שלווים ומאושרים. גם אם זיהיתם שאתם מתמודדים עם דפוסי התנהגות של 'תלות יתר' דעו שתמיד אנו יכולים לשנות את דפוסי המחשבה וההתנהגות שלנו. אתם מוזמנים להתחיל תהליך שינוי וצמיחה עם ד"ר ענבר כהן. המפגשים פרונטליים או בשיחת וידאו אונליין. צלצלו למספר הטלפון 052-6909091 או השאירו את פרטיכם בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות מידע:
Happ, Z., Bodó-Varga, Z., Bandi, S. A., Kiss, E. C., Nagy, L., & Csókási, K. (2022). How codependency affects dyadic coping, relationship perception and life satisfaction. Current Psychology, 1-8.
Spann, L., & Fischer, J. L. (1990). Identifying codependency. The Counselor, 8, 27.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינם מספיקים כדי לבצע אבחון מקצועי ואינם מהווים תחליף להתייעצות מקצועית או טיפול עם איש מקצוע. קבלת החלטה או עשיית פעולה על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. ההמלצה בכל מקרה של ספק היא ברורה – להיפגש עם איש מקצוע (עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר) ולהתייעץ על דרכי טיפול מתאימים. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לד"ר ענבר כהן. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של ד"ר ענבר כהן וללא קישור לאתר זה.
התכנים המוצגים באתר מנוסחים בלשון זכר/נקבה, יחיד/רבים, מטעמי נוחות אך מיועד לכל המגדרים.
© כל הזכויות שמורות לד"ר ענבר כהן
Produced by Webzilla
