התמכרות והרגלים אינם אותו הצד של המטבע

להרבה מאיתנו יש הרגלים רעים: עישון, תזונה לקויה, צפייה מרובה בטלוויזיה, בילוי שעות רבות במחשב, קניות בזבזניות. להנות ממסע קניות מידיי פעם, לשתות אלכוהול כדי להפוך את הערב לנעים יותר – הם בפני עצמם אינם התנהגויות בעייתיות. אבל כאשר התנהגות מסוימת (כגון שתיית אלכוהול, מסע קניות, מין בלתי-בוקר, הימורים וכו') הופכת להיות האופציה היחידה שעוזרת לאדם להירגע, עולה שאלת ההתמכרות – האם ההתנהגות יצאה מכלל שליטה? האם היא הפכה למזיקה? האם קיימת בעיית התמכרות או האם זה רק הרגל מזיק? איך מותחים את הקו הדק שבין הרגל רע להתמכרות?

נכון להיום עדיין קיימת מחלוקת לגבי הגדרת "התנהגויות ממכרות" (כמו אוכל, קניות, עישון סיגריות, מין). המהדורה האחרונה של ה-  DSM-5 (הספר העיקרי לאיבחון הפרעות נפשיות) מגדיר רק סמים, אלכוהול והימורים כהתמכרויות של ממש. יחד עם זאת נשאלת השאלה למה אנשים מסוימים אינם מצליחים להפסיק התנהגות אשר פוגעת בהם. כאשר גבר/אשה מחליטים לרדת כמה קילוגרמים מיותרים – מדוע זה כל כך קשה עבורם? למה כאשר הרופא אומר לאדם שמשקלו הופך אותו להיות בעל סיכון גבוה לתחלואה או אפילו תמותה – הוא עדיין אינו מצליח לרדת במשקל או לשנות את סגנון החיים? למה כאשר מכור למין מתחיל לשלם את המחיר המשפחתי והאישי של התמכרותו הוא עדיין מתקשה להיגמל מהתנהגות זו? מדוע אישה שרואה את חובותיה נערמים אינה מצליחה להשתלט על קניותה? מדוע אנשים ממשיכים לעשן סיגריות למרות שכבר ידוע הנזק שהן גורמות?


בשנים האחרונות עלתה המודעות לנושא "התנהגויות ממכרות" (אכילה, מין, קניות, אינטרנט וכו'). למרות שה- DSM-5 אינו מכיר בהן באופן רשמי, יותר ויותר מדווחים כי כך הם מרגישים כלפיי התנהגותם. האם אכן התנהגויות אלו הן רק הרגלים רעים או האם הן התמכרויות של ממש? כך או כך, כיצד ניתן לעצור את ההתנהגויות הללו לפני שיגרמו נזק לבריאותו ולאיכות חייו של האדם?



על הרגלים


לכולנו יש הרגלים שדבקו בנו במהלך השנים. חלק מההרגלים טובים ומשרתים אותנו אבל חלקם פוגעים בנו ופועלים באופן ישיר נגד המטרות והאינטרסים שלנו. הרגל מוגדר כ"פעולה שנוהגים לעשות שוב ושוב עד שהיא נהיית טבע שני".
בהתחלה הייתה למידה ראשונית - האדם ראה / הרגיש גירוי מסוים, הגיב לכך וקיבל שוב ושוב תוצאה מתגמלת. כל הרגל התקבע כתוצאה מחיזוק. בהתחלה חייב היה להיות קשר גירוי – התנהגות – תוצאה חיובית. עם הזמן נוצרה התניה בין הגירוי הראשוני להתנהגות כלומר ההתנהגות הפכה להיות קבועה ואוטומטית. האדם רואה / מרגיש גירוי מסוים (פנימי או חיצוני) ומגיב ישר בצורה אוטומטית, ללא מחשבה מודעת. לדוגמא: אדם רואה מחשב ומיד חושב על אתרי פורנו. דוגמא אחרת, אדם הולך לקולנוע ומיד רוצה לקנות פופקורן. למעשה אין קשר מחייב בין מחשב לפורנו או בין סרט קולנוע לפופקורן – אבל כיוון שהשניים הוצמדו שנים רבות יחד הם הפכו להתנייה בלתי נפרדת עבור אנשים מסוימים.


כאשר דופמין מופרש במוח אנו חווים תענוג. הרבה מהתנהגויותו אכן מובילות להפרשת דופמין במוח: ספורט, מין, אכילה של אוכל טעים, פעילות חברתית, הימורים. כל התנהגות שמובילה, באופן חוזר, לשחרור דופמין במוח עלולה להוביל להתמכרות – האדם חש עונג, דבר המהווה מעין תגמול חיובי שמוביל לרצון לעשות שוב את אותה ההתנהגות בעתיד. במילים אחרות, המוח החכם שלנו מקשר במהירות בין דפוסי התנהגות לתחושת העונג שמפיקים מהם.


בבסיס הרגלים הם דבר חיובי וחיוני להישרדותינו. כיוון שאנחנו לא צריכים לחשוב על כל דבר בצורה מודעת  אנו יכולים לתפקד בעולם בצורה אוטומטית וזורמת  וכך נשארת לנו אנרגיה פנויה לעשות דברים הרבה יותר חשובים (דמיין מה היה קורה אם נהיגה לא הייתה הופכת לאוטומטית – כל פעם היית צריך לחשוב מחדש איך להתניע את הרכב, איך לשים לב לתמרורים, לחשוב על חוקי התנועה, בכל רמזור אדום היית צריך לשאול את עצמך מה לעשות).
כאמור, להרגלים יש תפקיד חשוב להישרדותינו ובדיוק משום כך הם כל כך קשים לשינוי. ההרגלים שלנו אינם תלויים במטרות שלנו. בעוד שמטרות הינן דבר גמיש שמשתנה במהלך החיים, הרגלים הינם דבר יציב ומקובע למדיי. לכן, גם אם הרגל אינו משרת את מטרות האדם כיום, הוא עדיין מתוכנת להישאר.



השוני בין הרגלים להתמכרויות


הרגלים אינם התמכרויות, אבל להרגלים רעים ולהתמכרויות יש מאפיינים דומים ובנוסף הרגלים רעים עלולים להפוך להתמכרויות. במה הרגלים שונים מהתמכרויות?
לפי ההגדרה הפרמקולוגית הקלאסית  התמכרות קשורה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (חומרים המשנים את מצב התודעה) אשר מוביל לתלות פיזית -הפסקת השימוש בהם מובילה ל'תיסמונת גמילה' ("קריז") (חומרים כגון קוקאין, הרואין, תרופות שונות שנלקחות ללא מרשם רופא). הגדרה נוספת מכלילה בהגדרת התמכרות גם חומרים שלמרות שאינם מייצרים תלות פיזית, מייצרים תלות נפשית (כגון: L.S.D).


לדעתי הנקודה החשובה היא שבהתמכרות האדם מאבד את יכולת השליטה  ואת יכולת הבחירה שלו - האדם כבר לא חופשי להתנהג ולנהל את עצמו ואת חייו. נקודה שנייה היא שבהתמכרות הדבר אליו מכור האדם (סמים / אלכוהול / הימורים /מין) הופך להיות מרכז חייו, הערך המרכזי שמפעיל אותו, ושסביבו נעים חייו. הראש כל הזמן עסוק באיך להשיג עוד מהדבר אליו הוא מכור. שאלה חשובה נוספת היא עד כמה חייו של האדם נפגעו – ברמה החברתית, תעסוקתית, בחיי המשפחה, בעולם הפסיכולוגי. מהם המחירים שהוא משלם על התנהגותו ולמרות זאת אינו משתנה. עד כמה קשה לאדם להפסיק את התנהגותו?



איך עושים שינוי?


ההרגלים שלנו עדיין לא שינו את היכולת של המוח שלנו להשתנות. בנוסף, אם תופסים את הדברים בזמן והתמכרות לא נוצרה – השינוי הוא אפשרי וקל יותר (שלא תבינו לא נכון, בוודאי שגם בהתמכרות ניתן ליצור שינוי ולהיגמל, רק שכאן העבודה היא הרבה יותר מחייבת, אמיצה ואינטנסיבית).  התערבות ברגע הנכון עשויה למנוע שנים של סבל והסתבכויות וכן ככל שתופסים את הדברים מוקדם יותר, כך השינוי קל יותר.


רוב הדברים שאנו מכנים "התמכרויות" הם פשוט התנהגויות שקיבלו חיזוק חיובי במשך תקופה ארוכה ולכן התקבעו, למרות שלטווח הארוך האדם חווה תוצאות שליליות. יחד עם זאת, מבחינה נירולוגית, פעמים רבות מדובר בהפעלת תהליכים רגילים שכולנו מפעילים ביום יום. אם רוצים לייצר שינוי בהתנהגויות אלו, אנו צריכים לפעול בתהליכי הלמידה הרגילים וכן בטכניקות בהם אנו משתמשים לשינוי התנהגותי.  שני הצעדים הראשונים בתהליך השינוי הם לבלום את ההתנהגות ברגע שהגירוי מופעל ובמקביל להפחית, עד כמה שניתן, את הופעת הגירויים שמפעילים את ההתנהגות הבלתי רצויה. יחד עם זאת, כדי להצליח לבסס את השינוי ולהפוך אותו ליציב וקבוע דרוש צעד חשוב נוסף - למידה וביצוע של התנהגויות חלופיות חדשות, בריאות ומקדמות.


ללא ספק, כל התנהגות אשר מייצרת תוצאות שליליות ושלאדם אין יכולת להפסיק אותה ראויה לתשומת לב ולטיפול. לא משנה אם אנו מכנים זאת התמכרות או הרגל - כאשר בשל התנהגותו אדם פועל בניגוד לערכיו וחייו נפגעים (בין אם בתחושה שחיי תחת לחצים ופחדים מתמידים או אם פגע בעולמו החיצוני – קשרים בינאיישיים, קריירה, מראה חיצוני, מצב כלכלי) יש לפנות לאיש מקצוע במטרה לבצע הערכה מקצועית ולקבל עזרה לפי הצורך. החיים בצד השני של ההרגל הרבה יותר מרווחים, מהנים ושלמים. מחכה לכם שם...

 

 

 

© כל הזכויות על התוכן שמורות לענבר כהן

מלאו פרטיכם בטופס על מנת לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, סרטונים וחינמיים:

טיפול באמצעות סקייפ