אם פחד או מבוכה גורמים לכם להימנע מסיטואציות חברתיות?
האם אתם נמנעים מפעילויות חברתיות בהן אתם עלולים למצוא את עצמם במרכז תשומת הלב?
האם אחד הפחדים הגדולים ביותר שלכם הוא להיתפס כטיפשים או להיות מובכים?
במידה ועניתם כן על שאלות אלו סביר להניח שאתם מתמודדים עם חרדה חברתית.
חרדה חברתית, המוכרת גם בשם "פוביה חברתית", היא אחת מההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר. בהפרעה זו האדם מרגיש תחושת לחץ ופחד בהקשר של סיטואציות חברתיות. החשש הגדול הוא להיתפס על ידי הסביבה באופן שלילי ולהרגיש מובכים או מושפלים. לפעמים תחושת הפחד מתעצמת בשל התסמינים של החרדה עצמה – האדם פוחד שישימו לב לכך שהוא מסמיק, מזיע, מדבר באופן מהוסס, ממעט לדבר. למרות שהאדם מבין שעוצמת הפחד מוגזמת, הוא אינו יכול לשלוט בה. במקרים מסוימים תיתכן הופעה של התקפי פאניקה אבל להבדיל מהפרעת פאניקה, אירועים אלו יתרחשו רק בהקשר של סיטואציות חברתיות.
ישנם שני סוגים של חרדה חברתית: יש כאלו שיתמודדו עם פחד שקשור רק לסיטואציות חברתיות מסוימות (לדוגמא, אדם יכול להרגיש שלצאת לאכול ארוחת צוהריים עם עמיתיו לעבודה זה סיוט נוראי אבל ירגיש בנוח להרצות מול קהל) ויש כאלו שיחוו פחד מוכלל יותר הקשור לרוב הסיטואציות החברתיות.
כתוצאה מתחושת הפחד והלחץ האדם מתחיל לסגל התנהגות הימנעותית, לדוגמא, ימנע מלהיכנס לסיטואציות חברתיות מסוימות, אפילו אם הן נתפסות על ידי אחרים כטבעיות ולא מסוכנות (כגון לדבר עם אנשים אחרים, ליצור קשר עין, לצאת לדייטים). מכאן הפגיעה באיכות החיים ברורה.
חרדה חברתית שאינה מטופלת עלולה להוביל לפגיעה תפקודית משמעותית בתחומיי החיים השונים, וזו בתורה, עלולה להוביל להתפתחות הפרעות נלוות כגון דיכאון או התמכרות לאלכוהול או סמים.
אין גורם אחד ויחיד שמוביל להתפתחות של חרדה חברתית. על פי רוב קיים שילוב של מספר גורמים:
גורמים פיזיים – מחקרים שנעזרו בטכנולוגיה של הדמיה מצאו פעילות גבוהה באזור האמיגדלה (אזור במוח שאחראי על תהליכי ויסות רגשות וזיכרון) בתגובה לגירויים חברתיים ,כמו הבעות פנים. מחקרים אחרים מצאו חוסר איזון של דופמין, סרוטונין ונוראפינפרין. בשל כך שלילדים להורים עם הפרעת חרדה סיכוי רב יותר ללקות בחרדה, ייתכן ומעורב מרכיב גנטי עם כי עדיין לא זוהו בוודאות כל הגנים הקשורים להתפתחות הפרעה זו.
סגנון הורות – הורות מגוננת יתר על המידה או לחלופין הורות המאופיינת בביקורתיות רבה נמצאו קשורות להתפתחות חרדה חברתית.
חווית טראומה – חווית טראומה בעבר מעלה הסתברות להתפתחות חרדה חברתית. טראומות כגון: פרידה מההורים, מריבות בין ההורים, התעללות מינית, אלימות במשפחה, התמודדות עם מחלה קשה בילדות.
חוויות מוקדמות – חוויות של השפלה חברתית, בריונות, חרם ממושך, דחייה עלולים להוביל ללמידה עמוקה שאינטראקציות חברתיות אינן בטוחות.
גורמים קוגניטיביים – סגנון החשיבה של אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית מאופיין בחשיבה ביקורתית ומנמיכה כלפיי עצמם ("אני לא עם ידע רחב כמו כולם", "אני לא חכם"), ציפיות מוגזמת לגבי עצמם ("אני חייב להצליח", "אם אני אכשל אני אמות"), אמונה שהסביבה מאוד ביקורתית ("כולם תחרותיים", "כולם מצפים ש…"), קטסטרופיזציה ("זה נורא ואיום"), התבוננות על החיים והעתיד במשקפיים שחורות ("זה אף פעם לא ישתנה", "אני יודע שאני הולך להיכשל").
סגנון הטיפול הנחקר ביותר הוא מגישת הטיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי ואכן הוא נמצא כמועיל ביותר בטיפול בחרדה חברתית – גם ביצירת שינוי ארוך טווח. במקרים מסוימים יומלץ על שילוב של טיפול תרופתי ועדיין, גם במקרים אלו, כדאי מאוד להתמיד בטיפול הנפשי – שיחתי כדי ליצור שינוי ארוך טווח ויציב. גישות טיפול נוספות שנמצאו כיעילות, בין היתר, הן ACT וטיפול נרטיבי. הדבר שחשוב ביותר לדעת הוא שהן לפסיכולוגיה והן לטיפול התרופתי השפעה משמעותית על הפרעה זו.
"ידוע לכל שחרדה מתמדת אינה מבטלת את צער העתיד, אך היא בהחלט מבטלת את שמחת ההווה" – צ'ארלס ספרג'ון
אם הגעתם להבנה שכדי להצליח אתם צריכים לעבוד ביחד עם איש מקצוע, אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר ענבר כהן. לקבלת פרטים ותיאום שיחה ראשונה התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינם מספיקים כדי לבצע אבחון מקצועי ואינם מהווים תחליף להתייעצות מקצועית או טיפול עם איש מקצוע. קבלת החלטה או עשיית פעולה על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. ההמלצה בכל מקרה של ספק היא ברורה – להיפגש עם איש מקצוע (עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר) ולהתייעץ על דרכי טיפול מתאימים. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לד"ר ענבר כהן. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של ד"ר ענבר כהן וללא קישור לאתר זה.
התכנים המוצגים באתר מנוסחים בלשון זכר/נקבה, יחיד/רבים, מטעמי נוחות אך מיועד לכל המגדרים.
© כל הזכויות שמורות לד"ר ענבר כהן
Produced by Webzilla
