מבין כל הבעיות, הקשיים והאתגרים הנפשיים, חרדה היא השכיחה ביותר.

קיימים סוגים שונים של חרדה כגון: חרדת נטישה (פחד מפני פרידה או אובדן של קשר משמעותי קרוב), הפרעת חרדה כללית (דאגה מתמשכת ומוגזמת מגורמים שונים כגון בריאות, בטחון, כסף), חרדה חברתית (פחד מסיטואציות חברתיות), אגורפוביה (פחד משימוש בתחבורה ציבורית, מהימצאות במקומות הומי אדם או ממקומות סגורים או מבודדים מפחד שיתרחש התקף חרדה ולא ניתן יהיה להימלט מהמקום), פוביה (פחד מאובייקט ספציפי כגון: מעליות, כלבים, חרקים) ועוד.

 

 אז מה ההבדל בין פחד רגיל ובין חרדה ומתי כדי לפנות לעזרה מקצועית?

פחד הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. למרות שאולי היינו רוצים להיות נטולי פחדים לחלוטין, הפחד משרת אותנו ושומר עלינו ויש לו תפקיד חשוב.
אבולציונית, בעבר, כאשר אדם נתקל בנמר, הפחד הואיל לו לגייס את כוחותיו ולברוח במלוא המרץ. זהו חלק מהמנגנון המוכר לכולנו של "מלחמה, בריחה או קיפאון".  

עם זאת, בסגנון החיים המודרני, ניפגש לעיתים רחוקות באריה או בנחש. אותו מנגנון שעוזר לנו להתמודד ביעילות עם גירויים מאיימים מיידים וחולפים עלול להיות מנגנון הרסני כאשר מתמודדים עם גירויים פנימיים וממושכים. זה סיפורה  של החרדה. בחרדה האדם מתמודד עם פחדים פנימיים ממושכים ועקשים שאינם בהלימה עם המציאות.

לחרדה תסמינים פיזיים של ממש (כגון: הזעה, נשימות מהירות, הגברת דופק) ואלו עלולים להוביל להעצמת תחושת הפחד עד כדי כך שהאדם עלול לפתח חרדה מפני האפשרות שיתפתח התקף חרדה נוסף. לכן, אחד הביטויים המרכזיים של חרדה הוא  הימנעות מאותם מצבים שהאדם תופס כעלולים לעורר את אותה חוויה פיזית לא נעימה. התנהגות הימנעותית זו עלולה לגרום לאדם להגביל את חייו, לפספס הזדמנויות וכך החרדה עשויה למצוא לה אזורים נוספים של החיים לחדור אליהם ולהגביל.

כל אלו ממחישים עד כמה חשוב לטפל בחרדה וכל המקדים הרי זה משובח.

 

 

NLP וחרדה

 NLP עוסק באופן בו האדם מייצג את המציאות החיצונית בעולמו הפנימי. בין היתר, קיימת התייחסות רבה למערכת המחשבות והאמונות שהאדם מחזיק לגבי המציאות. בדומה לטיפול קוגטיבי, גם כאן יש התייחסות לעיוותי חשיבה שמובילים לחווית חרדה אצל האדם.

עיוותי החשיבה הם:

  1. יחוס מחשבות לעתיד – האדם החרד נמצא במחשבותיו בזמן העתיד. בשל ההתעסקות המוגזמות בדברים העלולים להשתבש בעתיד, האדם החרד מתקשה להתחבר לזיכרונות חיוביים ולמשאבים שקיימים אצלו מהעבר ומההווה.
  2. התעסקות מוגזמת בסכנות ובדברים שעלולים להשתבש - תשומת הלב מופנת באופן לא פרופורציונלי לסכנות.
  3. הזדהות מוחלטת עם עולם הפנימי וחוסר יכולת לפקפק ולהטיל ספק באמיתות הפחד - האדם כל-כך מזדהה עם פחדיו שהוא מתקשה להבחין בין "המציאות" ובין מחשבות שעוברות וחולפות בראשו.
  4. המוח נעזר בדימויים ובתמונות פנימיות לייצג את המציאות. אצל אדם הסובל מחרדה – הדימויים הפנימיים של הסכנה גדולים, צבועים בצבעים בוהקים ונראים כקרובים. לעומת זאת, הדימויים הפנימיים של הכוחות והמשאבים נחווים כקטנים יותר, חלושים יותר וחיוורים יותר.
  5. הערכה לא-מציאותית של התוצאות. לדוגמא: אדם שמתמודד עם חרדת טיסה עשוי להעריך שהצפי שמטוס יתרסק היא אחד למיליון. עם זאת, כאשר האדם עולה למטוס הוא משנה את הצפי לפגיעה לאחד ל – 100 שיקרה משהו דווקא למטוס בו הוא טס. לנוכח כיס אוויר הקטן ביותר – התחושה של הסתברות לפגיעה במטוס היא כמעט וודאית. כלומר, פתאום האפשרות לפגיעה היא כל-כך וודאית שהאדם מרגיש שעליו למצוא דרכים לצאת מהמטוס ולא לחזור על חוויה מסוכנת זו שנית.
  6. עוררות פזיולוגית – קיים מיקוד יתר על שאיפת האוויר ופחות על נשיפת האוויר, תזזיות יתר, מיעוט שינה.
  7. חשיבה של "חייב", "מוכרח". הדוגמאות לסגנון חשיבה נוקשה זה הן רבות: "אני חייב להצליח", "אני מוכרח לדאוג לכולם", "אני חייב להספיק לעשות הכל", "זה חייב להיות מושלם".

  

אפשר לטפל בחרדה

 ראשית, יש להדגיש כי קיימות שיטות שונות לטיפול בחרדה ולכל אחת מהן יש המאפיינים, האיכויות והיתרונות שלה. ניתן לומר שהגורם המכריע בסופו של דבר הוא התגייסות של המטופל, נכונותו לעבוד ותרגל בהתמדה את הכלים הניתנים לו במהלך הטיפול. אין גלולת פלא שתעלים ביום בהיר אחד את החרדה, אלא צריך להתגייס. עם העבודה הפנימית ניתן בהחלט לשפר את המצב, להסיר משמעותית את המגבלות ולחוות רווחה פנימית גדולה בהרבה על כל המשתמע מכך לגבי החיים.

 

 טיפול בחרדה עם הכלים של NLP

 הטיפול בחרדה באמצעות NLP מראה תוצאות יפות, בין אם הוא עומד בפני עצמו ובין אם משולב עם טכניקות אחרות. באופן כללי, הטיפול עובר דרך זיהוי הייצוגים הפנימיים ודרכי החשיבה המפעילים את מנגנון החרדה אצל האדם (כפי שפירטתי למעלה).  מתחילים לערער את סגנון החשיבה הנוקשה והנוטה לצפות סכנות, בסגנון חשיבה ראלי יותר, רך יותר, סתגלתי ומועיל יותר. מחליפים את הייצוגים הפנימים של המציאות בייצוגים פנימים מיטיבים.

במקביל,  מתרגלים טכניקות של נשימות וטכניקות של דמיון מודרך שמטרתם ללמד את האדם כיצד להירגע במצבים בהם החרדה מתחילה להתעורר.

ניתנים כלים רבים שיכולים להועיל להתמודדות עם החרדה, כמו היכרות עם ההיבטים הפיזיולוגיים והנפשיים שלה, קבלה ונוכחות עם התסמינים כאשר הם מופיעים, הכרה בפן הזמני והחולף שלהם, ורכישת הרגלי חיים המחזקים את המערך הנפשי.

 

לפרטים נוספים על טיפול ב nlp בחרדה ולקביעת פגישת היכרות, פנו אל ד"ר ענבר כהן דרך האתר או בטלפון 052-6909091.

 

Abdivarmazan, M., & Sylabkhori, Z. (2016). Effectiveness of training of Neuro-linguistic programming (NLP) strategies on reducing social anxiety. World Scientific News60, 67-77.‏

 

Fakehy, M., & Haggag, M. (2016). The effectiveness of a training program using neuro-linguistic programming (NLP) to reduce test anxiety in consideration of biological feedback. Int J Behav Res Psychol4(1), 173-7.‏

 

Karunaratne, M. (2010). Neuro-linguistic programming and application in treatment of phobias. Complementary therapies in clinical practice16(4), 203-207.‏

 

 

 

 is essential to understand two things: (1) our thoughts often do not reflect the objective truth and (2) we are not merely the sum of our thoughts - we can distance ourselves from our internal dialogue even if we cannot control it. These essential ideas are expounded with a variety of exercises that contribute to a solution to psychological distress, even if not in the most efficient way.