לפני שנים רבות פנה צעיר בשאלה אל חכם הכפר: "המדיטציה שלי נוראית, אני לא מצליח להתרכז, הגוף שלי כואב ואני כל הזמן נרדם. זה נורא"!

"זה יעבור" אמר לו המורה כבדרך אגב.

שבוע לאחר מכן, פנה הצעיר אל החכם נלהב כולו.

"המדיטציה שלי מושלמת!" הוא אמר "אני מרגיש כל כך מודע! כל כך שליו! כל כך חי! זה פשוט נהדר!"

"זה יעבור" אמר לו המורה כבדרך אגב.

 

לפעמים התאווה לא עוזבת. התאווה למין, התאווה לפורנו, התאווה לקבל "כזה ועכשיו", התאווה לעוד טיפה של נשיות ואינטימיות, התאווה לעולם של יצר, פנטזיה ואדרנלין. כל מה שעושים, לא עוזר: הניסיון לדבר עם עצמך, הניסיון להדחיק הצידה ולא להתייחס, הניסיון לחלוק עם חברים, הניסיון למסור את זה הלאה.

 

ההבנה שקיים מהלך תנועה טבעי של רגש ושל מחשבה חשוב מאוד. אם אתה עושה עבודה רצינית (כי זה לא כלי שעומד בפני עצמו) תוכל לזהות שרגש "התאווה" / "היצר המיני" ושרשרת המחשבות שנלוות אליו נעות במסלול ידוע מראש: ישנה התחלה, שפעמים רבות ניתן לזהות אותה מראש, ולאחר-מכן מסלול של התעצמות בה שבשיאה נראה שהיצר המיני לא יעזוב לעולם. אבל אם תחכה מספיק זמן, אם תעשה עבודה נפשית אמיתית (שהרבה פעמים מעורבת בהיעזרות באנשי מקצוע כגון: מטפל, קבוצות עזרה עצמית) תראה שלאחר שהיצר הגיע לפסגת הקושי ומרגיש לך שהגעת לפסגת ההתמודדות מגיעה רגיעה – הרצון למין ולפורנו פוחת – לפעמים בצורה חדה ולפעמים בצורה הדרגתית.

הקושי בכלי הזה היא שהרבה פעמים יש לנו פחד מ"ההתקף" של התאווה, פחד ממה יקרה אם נכשל ובאותה מידה גם פחד ממה שיקרה אם לא נמלא את הדרישות של התאווה. בנוסף, הרבה פעמים, כשמגיעים לשיא ההתמודדות נראה כאילו התאווה / יצר מיני לעולם לא ישככו.

העצה שלי היא פשוטה אבל גם מורכבת – לקחת נשימה עמוקה ולזכור היטב, היטב ש-

גם זה יחלוף.

מלאו פרטיכם בטופס על מנת לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, סרטונים וחינמיים:

טיפול באמצעות סקייפ