רובינו חווים תחושת לחץ, דאגה והתרגשות לפני מבחן. זה רק טבעי. יותר מכך – רמה מסוימת של לחץ ודאגה הם אלו שגורמים לנו לכנס את כוחותינו ולפנות מהזמן שלנו ומהאנרגיה שלנו כדי להתכונן לאתגר שניצב בפנינו. הבעיה מתחילה כשרמת הלחץ והפחד מפריעים לנו לתפקד – כאשר המחשבות והרגשות מעמיסים עלינו ובמקום להוביל להתחזקות, הם מובילים לניתוק וירידה ברמת התפקוד. במקרים אלו אנו מדברים על חרדה.
חרדת בחינות היא סוג של חרדת ביצוע המופיעה בסיטואציות בהן האדם עובר תהליך של הערכה או מבחן. החשש הגדול של האדם הוא שהוא יכשל ושיהיו לכישלון זה השלכות שליליות על חייו. תחושת הפחד מתחילה עוד לפני המבחן ומתגברת ככל שהתאריך שלו מתקרב.
כתוצאה מהעומס הרגשי והמחשבתי, האדם לא פנוי להתכונן לאתגר שניצב בפניו בצורה אפקטיבית. אם נמשיל זאת למחשב – הרבה מהמקום הפנוי במחשב מוקדש למחשבות ולהצפה הרגשית, כך שלא נותר מספיק מקום פנוי לביצוע משימות חדשות ומועילות. במידה ולא מטופל, האדם עלול להיכנס למעגל קסמים של חרדה – רמת ביצוע נמוכה – תוצאה שלא משקפת את היכולות האמיתיות – עליה ברמת החרדה וחוזר חלילה.
תסמינים פיזיולוגיים – הזעה, דופק מואץ, פעילות מעיים מוגברת, בחילה, כאבי בטן, כאבי ראש, לחץ בחזה. התסמינים יכולים להופיע במהלך ההכנה למבחן או במהלך המבחן.
תסמינים קוגניטיביים – מחשבות בסגנון: "אני תמיד לא מצליח במבחנים", "רק לי לא הולך….", "אני לא אצליח להתקבל…", "אני לא מסוגל…". הדיבור העצמי שלילי וביקורתי. הרבה דאגות וטרדות וציפייה לכישלון עתידי. כל אלו מייצרים קושי להתרכז, תחושת אי הבנה ובלבול עד כדי תחושה של "בלקאאוט".
תסמינים רגשיים – תחושת פחד, לחץ ודאגה.
תסמינים התנהגותיים – לחרדת מבחנים עלולים להיות ביטויים פיזיים מסוגים שונים: הימנעות מסיטואציות שדורשות התמודדות עם מבחנים (כגון הימנעות מהרשמה למבחן פסיכומטרי או הימנעות מלמידת תואר אקדמאי), דחיינות של מטלות והכנה למבחן, עד כדי הימנעות וויתור על מבחנים או משימות הערכה. לחלופין, ישנם מקרים בהם יהיה דווקא עיסוק מוגזם בהכנה למבחן. פנייה לסמים (או לשימוש בתרופות ללא הנחייה של רופא) או אלכוהול.
מילה על דחיינות –
דחיינות היא אסטרטגיה מאוד לא יעילה להתמודד עם חרדת בחינות. הדחיינות משמרת את תחושת הפחד והמתח ובסופו של דבר משאירה את האדם להתכונן בימים הצמודים למבחן אז רמת הלחץ והפחד מאוד גבוהים. המתח הנפשי מוביל לכך שרמת ההטמעה נמוכה. כתוצאה, מגיעים למבחן עם תחושה שלא מוכנים וחשש לא להצליח במשימה.
עדיין לא ידוע בוודאות מהם הגורמים המובילים לכך שאדם אחד יתמודד עם חרדה והאחר לא .
ההערכה היא שחרדה זו נוצרת משילוב של מספר גורמים:
• סגנון חשיבה – סגנון החשיבה שלנו משפיע רבות על האופן בו אנו חווים את העולם. אנשים בעלי חרדת בחינות נוטים להעריך את היכולות שלהם כנמוכות ביחס למשימה העומדת בפניהם ולכן הם מעריכים שלא יצליחו ושלדבר יהיה השלכות קטסטרופליות על חייהם. סגנון החשיבה לא מעודד, מאוד ביקורתי (בעיקר כלפיי עצמם) ונוטה למצוא את הסימנים לכך שצפוי כישלון. פעמים רבות לאנשים עם חרדת בחינות יש נטייה לפרפקציוניזם – הם מציבים לעצמם סטנדרטים מאוד גבוהים ולעיתים גם לא ראליים ולחשיבה במונחים דיכוטומיים – הצלחה גמורה מול כישלון מוחץ.
• דימוי עצמי נמוך – כאשר האדם מעריך את יכולותיו והמשאבים העומדים לרשותו כפחותים מהנדרש במבחן, הוא עלול לחוות חרדה. בנוסף, אם מבסיסים את תחושת הערך העצמי והזהות העצמית על הציון שמקבלים במבחן, הצלחה במבחן מרגישה הרת גורל. הערכה עצמית חיובית, אינה מאוימת ואינה מתרסקת מכל מבחן ומשימה – גם אם לא מצליחים בה.
• החברה בה אנו חיים והמסרים שקיבלנו בילדות – אקלים כיתתי ובית ספרי המעודד הישגיות, תחרותיות, לחץ וניכור עלול להגביר את הנטייה להתפתחות חרדת בחינות. כאשר הדבר מלווה גם בדרישות גבוהות ולחצים מבית, עולה הצורך של הילד לעמוד בציפיות הסביבה ממנו, דבר אשר עלול להוביל לתחושת מתח, דאגה, עד כדי התפתחות חרדה. למידה זו עשויה להישאר גם בגילאים גדולים – ילד שהוריו הביעו מורת רוח כאשר לא הצליח, עלול לפתח חרדה סביב סיטואציות שדורשות פעילות הדורשת הערכה, גם בבגרותו.
חרדת בחינות מופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. השיקול שכדאי שיקבע פנייה לטיפול נפשי בחרדת בחינות היא עד כמה קיימת מצוקה ופגיעה ביכולת לחיות חיים מלאים של הגשמה, התפתחות ושלוות נפש. אם למרות קיום החרדה, האדם מצליח לתפקד ברמה גבוהה ולהתגבר על גל החרדה, סביר להניח שאין צורך לעשות טיפול מקצועי. לעומת זאת, אם האדם חווה חרדה לעיתים דחופות והדבר פוגע ברמת התפקוד או באיכות החיים – מומלץ לפנות לטיפול מקצועי.
לחרדת מבחנים, ניתן לתת מענה וחבל על כל רגע של סבל מיותר. אל תתנו לפחדים לנהל את חייכם. כולנו ראויים לחיים של עשייה, התפתחות והגשמה עצמית. ד"ר ענבר כהן בעלת ניסיון רב בטיפול בחרדות, כולל טיפול בחרדת נהיגה, חרדה חברתית, התקפי חרדה בלילה, הטיפולים הינם יעילים וקצרי טווח. המפגשים עם ד"ר ענבר כהן מבוססים על חיבור לכוחות וליכולות מתוך אמונה גדולה ביכולות של האדם להתמודד עם האתגרים הנצבים בפניו בחיים.
המפגשים פרונטליים או דרך הזום בנוחות ביתכם. התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינם מספיקים כדי לבצע אבחון מקצועי ואינם מהווים תחליף להתייעצות מקצועית או טיפול עם איש מקצוע. קבלת החלטה או עשיית פעולה על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. ההמלצה בכל מקרה של ספק היא ברורה – להיפגש עם איש מקצוע (עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר) ולהתייעץ על דרכי טיפול מתאימים. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לד"ר ענבר כהן. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של ד"ר ענבר כהן וללא קישור לאתר זה.
התכנים המוצגים באתר מנוסחים בלשון זכר/נקבה, יחיד/רבים, מטעמי נוחות אך מיועד לכל המגדרים.
© כל הזכויות שמורות לד"ר ענבר כהן
Produced by Webzilla
