חרדה חברתית היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. בבסיס החרדה החברתית עומד פחד מחוויית השפלה, ביקורת או מבוכה בפרהסיה. קיים חשש מקבלת ביקורת, היכשלות במשימה או מהיתפסות על ידי החברה כאדם חלש, לא מוצלח, טיפש, משעמם או אפילו משוגע.
לדבר בחברה, להרצות מול קבוצת עמיתים, לצאת לדייט, לעבוד בסביבה הומת אנשים או אפילו סתם להיות בקבוצה אנשים – עלולים להיחוות כמאיימים ודורשים מאמץ נפשי רב.
כתוצאה, האדם המתמודד עם חרדה חברתית, יחשוש לקחת חלק בפעילות המערבת אנשים נוספים עד כדי ניסיונות להימנע ממצבים חברתיים באופן כללי.
היות שאנו חיים בעולם חברתי, ההשלכות של הימנעות מסיטואציות חברתיות עלולות להיות קשות ממש: קושי להכיר אנשים חדשים, קושי להיכנס לקשר זוגי (לדוגמא: פחד לצאת לדייט, פחד לצאת עם החברים של בת הזוג החדשה, פחד להכיר את המשפחה של בת הזוג), קושי להתקדם בקריירה, חשש לצאת למפגשים חברתיים, הימנעות מהחלפת מקום עבודה. לעיתים הקושי מתבטא גם בחברה הקרובה והמוכרת של האדם.
סכנה נוספת בהתמודדות עם חרדה חברתית הוא שימוש בסמים ובאלכוהול כדי להקל על תחושת הלחץ והקושי.
לעיתים האדם יתמודד גם ביקורת עצמית על רגשותיו והתנהגויותיו, הדיבור הפנימי יהיה נוקשה (בסגנון "אני שונה", "לא נורמאלי") דבר שיגדיל את תחושת הבושה והחריגות. תחושת אלו עלולות להוביל את האדם להימנע מלספר לקרובים על הקשיים עמם הוא מתמודד, ליצור התכנסות פנימה ואט אט התנתקות ממעגלי החיים הנורמטיביים.
החלק המעניין הוא שפעמים רבות החשש מוגזם ואינו משקף את המציאות. אם נסתכל על האדם מעייני הסביבה נראה אדם נורמטיבי, מוכשר, נעים ומתפקד. לעיתים קרובות הוא גם מתואר כך על-ידי סביבתו וחבריו. הפער בתפיסה ובפרשנות המוטעית של העולם ושל אינטראקציות חברתיות היא זו שמזינה את החרדה ומגדילה אותה בחייו.
חרדה חברתית – תסמינים
פחד ממצבים חברתיים – פחד מביצוע פעילויות בנוכחות אנשים לדוגמא: לדבר, להרצות, לקום וללכת לשירותים, לאכול, לשחק.
פחד לחוות ביקורת, השפלה, בושה בפרהסיה – לדוגמא: מה יקרה אם הם יתפסו כפחות מוכשרים מחבריהם? מה יקרה אם יפסידו במשחק? מה יקרה אם לא ידעו כיצד להגיב לתשובה שנשאלו?
הימנעות מסיטואציות חברתית – ניסיונות להימנע, עד כמה שניתן, ממפגשים חברתיים שמעוררים את תחושת המצוקה.
הפחד אינו בהלימה למציאות – החשש הוא רב ואינו נובע מאיום מציאותי.
הפחד ממפגשים חברתיים קיים למעלה משישה חודשים.
לא קיימים הסברים חלופיים לקושי – ברקע אין שימוש בסמים, תרופות, מצב רפואי.
*חרדה חברתית מאובחנת על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג בלבד. התסמינים המופיעים כאן מובאים להתרשמות בלבד.
הסיבות המדויקות להתפתחות חרדה חברתית עדיין אינן יודעות במלואן.
הסברה היא שקיים שילוב של גורמים ביולוגיים עם גורמים פסיכולוגיים. ראשית, קיימת נטייה למזג מולד. נמצאו גם שינויים ברמות של נוירוטרנסמיטורים במוח ובתפקוד האמיגדלה במוח. בנוסף, נמצא שילדים להורים חרדתיים בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח הפרעה זו. יתכן כי יש כאן מרכיב גנטי וייתכן כי יש כאן למידה של צורת חשיבה והתנהלות בעולם.
גורמים פסיכולוגיים – ביקורתיות, שיפוטיות, חווית הצקות והתעללות בילדות – כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות של חרדה חברתית.
סגנון החשיבה מהווה גורם חשוב בהתפתחות חרדה חברתית. חשיבה שהעולם הוא מקום תחרותי, שאנשים נשפטים כל הזמן על סמך התנהגותם, שכל התנהגות היא הרת גורל, שעליהם תמיד להצליח ואל מול זה הערכה עצמית נמוכה. תחושה שצריך להיות תמיד
צודקים, תמיד חברותיים, תמיד רהוטים, תמיד חכמים ומייצרת תחושת לחץ פנימית וקריטריונים כל-כך גבוהים שלא ניתן לעמוד בהם.
ד"ר ענבר כהן מטפלת בחרדות חברתיות. בטיפול, עולמו הרגשי והקוגנטיבי של המטופל במרכז, מתוך מטרה לפתח התבוננות חומלת ולהרחיב את היכולת להתמודד עם עם הפנימי והפחות מוכר ולהרחיב את הגבולות לגבי מה שאפשרי.
הקליניקה של דר' ענבר כהן מעניקה שירותים למבוגרים המתמודדים עם מגוון רחב של מצבים וקשיים הכוללים אבל ואובדן, חרדה, קשיים הקשורים לדימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך, מצבי תקיעות, טראומות, וויסות רגשי והתנהגותי, ניהול כעסים, מערכות יחסים רעילות, טיפול בהתמכרויות מסוגים שונים ועוד.
ד"ר ענבר כהן שואפת ליצירת תחושה בטוחה ונוחה בחדר הטיפול, תחושה שתאפשר מגע עם התקוות ועם הספקות, עם הפחדים העמוקים ועם הכוחות החבויים ובכך להביא את המטופלים למקום בו הם מאושרים יותר, מסופקים יותר ובעלי רווחה נפשית.
הטיפול בחרדה חברתית מתמקד במספר רבדים:
רמה קוגניטיבית (מחשבתית) – זיהוי דפוסי החשיבה שמחזקים ומזינים את החרדה. דפוסי החשיבה עשויים להתייחס לעצמי (כגון: "אני לא מוכשר", "אני לא יודע לדבר בחברה"), יכולים להתייחס לעולם ("כל האנשים שיפוטיים", "תמיד מסתכלים עליך") וגם לתוצאות ההתנהגות ("איזה בחורה תרצה להיות עם גבר ששותק בחברה כל הזמן?", "רואים במקום העבודה שמשהו אל בסדר איתי"). זיהוי המחשבות מאפשר בחינה מחודשת שלהם, עירעור עליהן ויצירת דרכי חשיבה יעילות ומקדמות יותר. בנוסף, נזהה היכן התפתחו דפוסי חשיבה אלו ונביא ריפוי למקומות אלו.
רמה הרגשית – נלמד כיצד לנהל את ההתמודדות עם הפחד וכיצד ניתן להרגיע אותו. טכניקות של נשימה, הרפייה, מיינדפולנס, NLP ודימיון מודרך עוזרים להרגיע את החשש הפנימי ולהגיע למקום של רגיעה והכלה של המצב.
רמה התנהגותית – אחת הסכנות בהתמודדות עם חרדה היא התפתחות של התנהגויות הימנעותיות. הימנעות ממפגשים חברתיים, הימנעות מעבודה שמחוץ לבית או החלפת מקום עבודה, הימנעות מיציאה לדייטים. התנהגויות הימנעותיות מקבעות את החרדה, מחזקות אותה ופוגעות בהתקדמות החיים ובתחושת הרווחה האישית. דווקא בחרדה יש צורך לעיתים לעשות את מה שאנו חוששים ממנו יותר מכל. המפתח הוא לדעת לעשות זאת לא ממקום של סבל ופחד אלא ממקום של נינוחות ושלווה. כל אלו ילמדו ויתורגלו במפגשים באמצעות טכניקות שונות.
אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית חבל להמשיך עם הסבל המיותר. בסדרת מפגשים עם ד"ר ענבר כהן ניתן לטפל בבעיות של חרדה חברתית להשיב את השקט הנפשי ואת איכות החיים. המפגשים הינם פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לתיאום פגישה ראשונית, בטלפון מספר: 052-6909091, תוכלו גם להשאיר פרטים בטבלה מטה ואנו נחזור אליכם בהקדם.
לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091
גם מסע של אלף מיילים מתחיל בצעד אחד קטן....
תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינם מספיקים כדי לבצע אבחון מקצועי ואינם מהווים תחליף להתייעצות מקצועית או טיפול עם איש מקצוע. קבלת החלטה או עשיית פעולה על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. ההמלצה בכל מקרה של ספק היא ברורה – להיפגש עם איש מקצוע (עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר) ולהתייעץ על דרכי טיפול מתאימים. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לד"ר ענבר כהן. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של ד"ר ענבר כהן וללא קישור לאתר זה.
התכנים המוצגים באתר מנוסחים בלשון זכר/נקבה, יחיד/רבים, מטעמי נוחות אך מיועד לכל המגדרים.
© כל הזכויות שמורות לד"ר ענבר כהן
Produced by Webzilla
