חוסן נפשי ופסיכולוגיה חיובית

שיתוף המאמר:

פסיכולוגיה חיובית היא זרם תאורתי, מחקרי ומעשי שצבר תאוצה בעשרות השנים האחרונות. החידוש של הפסיכולוגיה החיובית הוא בהתמקדות בכוחות הקיימים בתוכנו – אלו שמושכים אותנו קדימה גם בזמנים הקשים של החיים. כלומר, אם בתחילת דרכה הפסיכולוגיה התמקדה בחולי (לדוגמא: בדיכאון, בחרדהבחוסר ביטחון עצמי) הפסיכולוגיה החיובית הרחיבה את הפוקוס ומתייחסת לבריאות הנפשית ולמשאבים הפנימיים שמעודדים התמודדות חיובית, צמיחה והתפתחות.
חשוב להבין שלהבדיל מהדעה הרווחת, פסיכולוגיה חיובית היא לא "תתעלמו ממחשבות שליליות ורק תחשבו אופטימי", "תחשבו טוב ויהיה טוב" וכל מיני אמרות feel good שכאלו.
פסיכולוגיה חיובית היא תחום ידע ומחקר של ממש, המתמקד בחקר הבריאות והמשאבים שקיימים בכל אדם ואדם שמעודדים אותו להתפתח לכיוון של בריאות ושגשוג. הרי סביר להניח שרובינו נצליח להתמודד עם הקשיים שהחיים מציבים בפנינו, אפילו עם המורכבים שבהם.
אם כך, מה הם הגורמים שעוזרים לאנשים להתמודד במצבי דחק וקושי?
אחד המרכיבים החשובים ביכולת התמודדות טובה היא חוסן נפשי – היכולת להתמודד עם מהמורות החיים, להסתגל למציאות החדשה ולחזור לעצמנו, אולי אפילו מחוזקים יותר.
כמובן, גם אנשים בעלי חוסן נפשי גבוהה מרגישים כעס, פחד, תסכול ואכזבה, אך עדיין יש להם את היכולת להתארגן אל מול הסיטואציה החדשה והדרישות שהיא מציבה ולהגיב בצורה יעילה ומקדמת.

חוסן נפשי ופיסולוגיה חיובית - ד"ר ענבר כהן מטפלת בחוסר ביטחון

האם חוסן נפשי הוא תכונה מולדת?

התשובה לכך מורכבת. כולנו נולדים עם נטיות אישיותיות מסוימות, חלק מהן קשורות ליכולת שלנו להתמודד עם לחצים. כולנו מכירים אנשים שמתמודדים היטב בשעות לחץ ומשבר וגם כולנו מכירים אנשים שהנטייה הטבעית שלהם היא להרגיש מוצפים רגשית וחסרי אונים. עדיין, למרות הנטיות המולדות הטבעיות, יש לנו יכולת להשפיע ולפתח את מידת החוסן הנפשי שלנו. באמצעות תהליך של טיפול נפשי ותרגול דרכי חשיבה ואסטרטגיות התמודדות שונות אפשר בהחלט לשפר את מידת החסן הנפשי שלנו.

כיצד להעלות ולחזק את החוסן הנפשי?

ישנם כמה דרכים שניתן לשפר את החוסן הנפשי באופן קל ומהיר יחסית. אתם יכולים להתחיל לתרגל זאת כבר לבד:
* הדרכים המופיעות כאן אינן מחליפות טיפול מקצועי. בכל מקרה של קושי בהתמודדות והדרדרות במצב הנפשי, מומלץ לפנות לאיש מקצוע. העבודה עם איש המקצוע היא ממוקדת, עמוקה יותר ויעילה ומותאמת לצרכים האישיים של כל אדם.

  • התכווננות לצמיחה בראש ובראשונה להתכוונן לגדול ולהתפתח. כשאנו חווים את החיים, על הקשיים שבהם, כמקום להתפתחות וצמיחה אנחנו מסגלים לעצמנו גישה שמאפשרת לנו גמישות, למידה ומציאת ההזדמנויות שקיימות בכל אתגר. זוהי גישה לחיים שמאמינה ביכולת שלנו ללמוד, להסתגל ולהתפתח. זה הלך רוח שמשאיר אותנו מחוברים לכוחות וליכולות שלנו ומאמין שדברים יכולים להסתדר לטובה.
    מכאן ניתן להבין שגם אימוץ סגנון חשיבה אופטימי מקדם חוסן נפשי. חשוב להבין – הכוונה היא לאמץ סגנון חשיבה חיובי אבל שמחובר למציאות ולאתגרים הקיימים בה. זה היכולת לקבל ולהיות נוכחים בקושי ועדיין להחזיק את האמונה הפנימית שמעז יצא מתוק.
  • מציאת משמעות לקושי אנשים שמוצאים משמעות לקושי יצלחו אותו בצורה טובה יותר מאשר אלו שחווים את החיים ואת הקשיים שבהם כחסרי משמעות. היות משמעות היא דבר אישי מאוד, יש מקום לחקירה אישית. שאלות שיכולות לעזור הן: מה השיעור החיובי שאני יכול ללמוד באירוע הזה? כיצד אני יכול להשפיע על הקרובים לי או לתרום לסביבה בסיטואציה הזו? עבור מי או עבור מה המאמץ כדאי? מה המשמעות של הסיטואציה הזו בחיי ולאיזה כיוון אני רוצה לקחת את הדברים? כיצד אני יכול לפעול בצורה שתהלום את הערכים והמטרות שלי בחיים?
  • מיקוד בפתרונות חוסן נפשי מערב את היכולת להרגיש רגשות שלא נעימים לנו (לדוגמא פחד, תסכול, חוסר אונים) ומצד שני לא להישאב לרגשות אלו אלא להתחבר לדרכים בהן ניתן לפתור את הבעיה או לפחות לשפר את המצב. זה לתת מקום ולכבד את עצמנו ואת הרגשות שאנו חווים וגם להתמקד בפתרונות במקום להתעכב יותר מדי על הבעיות. במילים אחרות – להתמקד במה שכן ניתן לעשות במקום במה שלא ניתן לעשות.
  • גמישות היכולת להסתגל לנסיבות חיים חדשות היא מרכיב קריטי של חוסן נפשי. הכלל הבסיסי הוא שאנחנו לא רבים עם המציאות. יש דברים בחיים שנצליח לשנות ויש דברים שישנו אותנו. אנשים בעלי גמישות מנטלית מצליחים למצוא יותר פתרונות ויותר דרכי התקדמות גם בסיטואציות מאתגרות ולפיכך מתמודדים טוב יותר מאשר אלו המקובעים למטרות ולדרכי הפעולה הישנות שלהם.
  • העזרות באחרים כשאנו מדברים על חוסן נפשי עשויה לעלות לנו במחשבה תמונה של גיבור שמתמודד עם החיים בכוחות עצמו. אין צורך בכך וזה אפילו עלול להזיק. מרכיב משמעותי בחוסן נפשי הוא היכולת להיעזר בסביבה בשעת משבר – לשתף, להתייעץ, לבקש עזרה או אפילו קצת להסיח את הדעת בפעילות חברתית נעימה. חשוב מאוד לטפח קשרים משמעותיים – להשקיע זמן להיפגש, להתעניין ולחזק קשרים קיימים. יותר מכך – להתנדב, לתרום, להיות חלק משמעותי בקבוצת חברים נמצאו כמגן בהתמודדות במצבי דחק.
  • לשמור על הגוף כמה אנחנו יודעים על אכילה רגשית וכמה אנחנו נופלים בזה שוב ושוב… עבור רבים מאיתנו האוכל הוא סוג של נחמה. חבר טוב שתמיד קיים שם ויעודד אותנו. העניין הוא שלתזונה לא בריאה יש השפעה ישירה על המצב הרגשי שלנו ועל תחושת המסוגלות שלנו. דווקא כשמתחשק לנו "להתפנק ולהתנחם" בפחמימות ריקות ובאוכל עתיר שומן ומלח, כדאי להתעלות עמל כך ולזכור כיצד אנחנו מרגישים אחרי זלילה שכזו. לאפשר לעצמנו שעות שינה רציפות, תזונה בריאה ופעילות ספורטיבית שאנחנו אוהבים יכבד את הצרכים הבסיסים שלנו ויעזור לנו לבנות קרקע פורייה להתמודדות יעילה.

לסיכום:

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שההמלצה של הפסיכולוגיה החיובית היא לנסות להתעלם מהקשיים ולחשוב חיובי כל הזמן. ממש לא. זו חשיבה פשטנית ורדודה למדיי. החיים מורכבים ודורשים מאתנו יכולת להכיל ולהתמודד עם כל האתגרים שבהם. למעשה, התמודדות טובה קשורה ביכולת שלנו להכיר ולחוות את כל מנעד הרגשות שעוברים דרכנו. העניין הוא לדעת איך לא "להיתקע" באף רגש ולהצליח להפיק למידות, להתגמש ולהמשיך לחתור לכיוון של צמיחה ושגשוג.

ד"ר ענבר כהן, בעלת ניסיון רב שנים בליווי אנשים בתהליכי שינוי בתחומים שונים: חרדה, ביטחון עצמי, ניהול כעסים, מערכת יחסים הרסנית ומשברי החיים. המפגשים פרונטליים או דרך הזום ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת. למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או השאירו את פרטיכם בטבלה שבתחתית הדף ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

לקבלת פרטים ותאום פגישה ראשונית עם ד"ר ענבר כהן השאירו פרטים או צלצלו לטלפון שמספרו 052-6909091

דילוג לתוכן